קורבן עולה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
שורה 18:
*'''[[עולת ראיה]]''' – קרבן יחיד שאדם חייב להקריב בעת העלייה לרגל ב[[שלוש הרגלים]], ככתוב{{הערה|1=דברים טז,טז.}}: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, '''וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם'''" (כלומר: אין "להיראות לפני ה'" – לבוא לפניו למקדש – "ריקם" – ללא הבאת קורבן). לכתחילה יש להביא את הקורבן ביום הראשון של החג, אך אם האדם שגג או פשע ולא הביא את הקורבן ביום הראשון – הוא יכול להביא אותו בשאר ימי החג, כולל שמיני עצרת. גם בחג השבועות יש שישה ימים לתשלומין (ז'-י"ב בסיון), שבהם ניתן להביא את הקרבן. כך גם אם היום הראשון חל בשבת - מביאים את הקורבן באחד הימים הבאים. החובה להביא קורבן זה חלה על הגברים בלבד, ככתוב: "יראה כל '''זכורך'''". עולת ראיה באה מן הבהמה, ולדעת הרמב"ם{{הערה|1=הלכות חגיגה א,א.}} ניתן להביאה אף מן העוף.
 
*'''עולת יולדת''' – יולדת שמלאו ימי טומאתה וטהרתה (כלומר: לאחר שעברו ארבעים יום מלידת בן, או שמונים יום מלידת בת) חייבת להביא קורבן עולה ו[[קורבן חטאת]]. קורבן העולה הוא כבש בן שנה (כלומר: כבש שנמצא בתוך השנה הראשונה ללידתו), אך אם היא ענייה, ואין היא יכולה להביא כבש, עליה להביא עולת עוף – תור או בן יונה. {{הערה|1=ויקרא יב,א-ח.}}
 
*'''איל כהן גדול ביום הכיפורים''' – [[כהן גדול]] מביא ב[[יום הכיפורים]], במסגרת [[עבודת יום הכיפורים]] [[כבש הבית|איל]] לעולה משלו (מלבד הקורבנות שהוא מביא עבור הציבור כולו), ואותו הוא מקריב במהלך היום. {{הערה|1=ויקרא טז,ג; שם פסוק כד.}}
 
*'''[[קרבן עולה ויורד]]''' – על שלוש עברות ([[שבועת ביטוי]]{{הערה|1=הנשבע לשקר על עובדה מסוימת, כגון שלא אכל דבר מסוים.}}, [[שבועת העדות]]{{הערה|1=הנשבע בבית הדין לשקר שאינו יודע להעיד על אירוע מסוים שהיה נוכח בו.}}, ו[[טומאה וטהרה#חובת הטהרה במקדש|טומאת מקדש וקדשיו]]{{הערה|1=הנכנס למקדש בהיותו טמא, או אוכל קורבנות בהיותו טמא.}}) קבעה התורה [[קורבן חטאת]] מיוחד, הקרוי קורבן עולה ויורד. בקורבן זה מביא החוטא את קורבנו בהתאם ליכולתו הכלכלית: עשיר מביא חטאת בהמה, עני מביא קורבן מן העוף, ועני מרוד – [[קורבן מנחה]]. כאשר עני מביא קורבן זה, הוא מביא שני תורים או שני בני יונה, כאשר אחד מהם קרב לחטאת, והשני הוא עולה. {{הערה|1=ויקרא ה,ז-י.}}
 
*'''עולת הגר''' – [[גיור|גר]] שמתגייר חייב להביא קורבן עולה, כחלק מהליך גירותו. הגר יכול להביא עולת בהמה, או עולת עוף. במקרה שהגר בוחר להביא עולת עוף, עליו להביא שתי תורים או שני גוזלי יונה – ושניהם עולות. גר שהתגייר בזמן שאין בית המקדש קיים, ולאחר מכן נבנה המקדש – חייב אף הוא להביא קורבן עולה.{{הערה|1=רמב"ם הלכות איסורי ביאה יג,ג-ה.}}
שורה 28:
*'''עולת מצורע''' – מצורע שנטהר מצרעתו מונה שבעה ימים, וביום השמיני הוא מביא כבש לעולה, ואם הוא עני – הוא מביא תור או בן יונה. בנוסף לעולה הוא מביא גם [[קורבן חטאת|חטאת]] ו[[קורבן אשם|אשם]].{{הערה|1=ויקרא יד,י ורש"י שם; שם פסוקים יט-כב.}}
 
*'''עולת נזיר''' – נזיר שנטמא למת מונה שבעה ימים בהם הוא נטהר מטומאתו, וביום השמיני הוא מביא תור או בן יונה לעולה, וכן חטאת ואשם. נזיר שסיים את ימי נזירותו בטהרה מביא כבש לעולה, וכן חטאת ושלמים. {{הערה|1=במדבר ו,ט-יד.}}
 
*'''עולת זב וזבה''' – זב או זבה שזיבתם פסקה, מונים שבעה ימים ומביאים שתי תורים או שני בני יונה, אחד מהם לעולה והשני לחטאת. {{הערה|1=ויקרא טו,יג-טו; שם כח-ל.}}
 
===עולות ציבור===
 
כמעט כל קורבנות הציבור הם קורבנות עולה. אלו הן העולות הקרבות עבור הציבור:
*'''[[קורבן התמיד]]''' – בכל יום מקריבים במקדש שני כבשים בני שנה לעולה, האחד בבוקר והשני אחר הצהריים. {{הערה|1=במדבר כח,א-ח.}} התורה אומרת {{הערה|1=שם פסוק ג.}} כי יש להקריב מקורבן זה "כבשים בני שנה תמימים, שנים ליום עולה '''תמיד'''", ומכאן שם הקורבן – קורבן התמיד. הקרבת התמיד הייתה נעשית על ידי חבורת כוהנים, כאשר כל פעולה נעשית על ידי כוהן אחר. ה[[משנה]] מקדישה מסכת שלמה – [[מסכת תמיד]] – לתיאור העבודה היום יומית במקדש, עבודה שבמוקדה נמצא סדר הקרבת התמיד.
 
*'''[[קורבן מוסף|מוספים]]''' – קרבנות הבאים לאחר התמיד (כתוספת, ומכאן שמם) בשבתות ובמועדים, כמפורט בספר במדבר פרקים כח-כט. ב[[שבת]] מביאים שני כבשים לעולה (מלבד כבשי התמיד), ושניהם קרבים בבוקר. ב[[ראש חודש]], בשבעת ימי ה[[פסח]] ובחג ה[[שבועות]] מביאים שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים, ואילו ב[[ראש השנה]] (בו יש כפל מוספים – של ראש חודש ושל ראש השנה), ב[[יום הכיפורים]] וב[[שמיני עצרת]] – פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים. בחג ה[[סוכות]] מביאים כמות רבה יותר של עולות מוספים בהשוואה לשאר החגים: בכל אחד משבעת ימי החג מביאים שני אילים וארבעה עשר כבשים, ואילו כמות הפרים הולכת ופוחתת מיום ליום: ביום הראשון של החג מביאים שלושה עשר פרים, בשני שנים עשר, וכן הלאה – עד שביום האחרון מביאים שבעה פרים בלבד. בכל ימי המועדים (אך לא בשבת) מביאים גם שעיר עזים אחד לחטאת.
 
*'''עולה הבאה עם העומר''' – ביום השני של חג הפסח (ט"ז ניסן), מביאים מנחת שעורים הקרויה "מנחת העומר" וביחד עימה מביאים כבש לעולה (מלבד שבעת הכבשים הקרבים ביום זה כמוספים). {{הערה|1=ויקרא כג,יב.}}
 
*'''עולה הבאה עם שתי הלחם''' – בחג השבועות מביאים מנחת חיטים הקרויה "שתי הלחם", וביחד עימה מביאים פר אחד, שני אילים ושבעה כבשים לעולה, ובנוסף קורבנות חטאת ושלמים (מלבד הפרים האיל והכבשים הקרבים ביום זה כמוספים). {{הערה|1=ויקרא כג,יח.}}
 
*'''איל ציבור ביום הכיפורים''' – הכהן הגדול מקריב ביום הכיפורים, במסגרת [[עבודת יום הכיפורים]] איל לעולה עבור הציבור. {{הערה|1=ויקרא טז,ה.}}תנאים נחלקו בעניין איל זה – לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] מדובר באותו איל הקרב במסגרת המוספים של יום הכיפורים (ראו לעיל), ואילו לדעת [[רבי אלעזר ברבי שמעון]] מדובר באיל אחר. {{הערה|1=[[תלמוד בבלי]] [[מסכת יומא]] ע,ב..}} להלכה נפסק שמדובר באותו איל. {{הערה|1=[[רמב"ם]] הלכות עבודת יום הכיפורים א,א.}}
 
*'''פר עבודה זרה''' – אם מרבית הציבור חטאו ב[[עבודה זרה]], על פי הוראה שגויה של ה[[סנהדרין]] – הם מביאים פר לעולה, בנוסף לשעיר חטאת. {{הערה|1=במדבר טו,כב-כו.}}
 
*'''עולת קיץ המזבח''' – עולה זו היא עולת '''נדבה''' של הציבור, והיא קרבה כאשר המזבח "פנוי" מקרבנות.