נפתלי אלטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תוספות, לא קצרמר
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1עמו\2
שורה 6:
בסוף [[שנות ה-60]] היה שותף להרכב המוזיקלי "[[המתקוממים]]", שבו ניגן ב[[אורגן חשמלי|אורגן]]. מ[[שנות ה-70]] החל להלחין שירים. ב-[[1973]] הפיק את סרטו של [[אסי דיין]] "[[הזמנה לרצח]]", כתב איתו את התסריט, והלחין את [[פסקול]] הסרט.
 
ב-[[1974]] הלחין את השירים באלבומו השני של [[אושיק לוי]], שכלל בין השאר את השירים "יונתן סע הביתה" ו"לא הכרתי אותך מקרוב". ב-[[1975]] הוציא אלטר שיר עצמאי לרדיו בשם "ועכשיו שרים". ב-[[1976]] הוציא [[אלבום מוזיקה|אלבום]] משותף עם אושיק לוי, "איפה טעינו", שמתוכו התפרסמו השירים "איפה טעינו" ו"זכרון יעקב", שאת מילותיו כתב אלטר. כשני עשורים אחר כך, ב-[[1995]], חזר לשתף עימועמו פעולה באלבומו "לפעמים לא בכוונה".
בשנות ה-70 וה-80 הפיק וכתב תסריטים ומוזיקה לסרטים נוספים של אסי דיין, בהם "[[חגיגה לעיניים]]" (1974), "[[יופי של צרות]]" (1976), "[[מלך ליום אחד (סרט)|מלך ליום אחד]]" (1980) ו"[[בחינת בגרות (סרט)|בחינת בגרות]]" (1983). ב-1976 כתב יחד עם דיין את התסריט לסרטו "[[גבעת חלפון אינה עונה]]", הלחין את [[שיר נושא|שיר הנושא]] של הסרט ואת השיר "תן לשים ת'ראש על דיונה", וגם שיחק בו בתפקיד קטן ([[ש.ג.]] הבסיס, שאינו מאשר למר חסון להיכנס). ב-[[1992]] הלחין את פסקול סרטו של דיין "[[החיים על פי אגפא]]", שבו נכללו גם לחניו לשירים "דניאלה" ו"במקום הזה" שכתב דיין. על סרט זה זכה אלטר ב[[פרס אופיר]] למלחין הטוב ביותר.