תהום (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
שורה 5:
בסיפור על [[המבול]] מסופר כי בנוסף ל[[גשם]] הרב שירד נבקעו [[מעיין|מעיינות]] התהום והציפו את הארץ והחריבו אותו (בראשית, ז', י"א). מאידך, מי התהום נתפסים כמקור המרכזי של המעיינות, וכמים המרווים את האדמה וגורמים לה לפוריות{{הערה|1=מ"ד קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, עמ' 58.}}. בברכתו של [[יוסף]], [[יעקב]] אביו מברכו ב"בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת" (בראשית, מ"ט, כ"ה). התייחסות דיכוטומית זו נמצאת גם אצל הנביא [[יחזקאל]], מצד אחד נבואת חורבן לעיר [[צור]] שיעלה עליה התהום ויחריב אותה, ומים רבים יכסו אותה (יחזקאל, כ"ו, י"ט), ומצד שני בתיאור צמיחת ממלכת [[אשור]], מתואר כי התהום סייעה בכך, "מַיִם גִּדְּלוּהוּ, תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ" (יחזקאל, ל"א, ד').
 
בספרות ה[[מדרש]]ית נראה כי יש למי התהום שאיפה לצוף לעלות ולכסות שוב את הארץ כמו במצב הבראשיתי, ורק רצון האל וציוויו מונעים את התופעה הזו. ב[[תלמוד]] מסופר כי מי התהום איימו להציף את העולם לאחר ש[[דוד המלך]] חצב יסודות עמוקים ל[[בית המקדש]] ב[[הר הבית]], ורק לאחר שזרק לשיתים (שהן תעלות המחוברות לתהום) חתיכת [[חרס]] שעליה [[השם המפורש]], בעצתו של [[אחיתופל]], מי התהום צנחו לעומק רב, דבר שסיכן את הפוריות של האדמה, ולכן דוד באמצעות שירי מעלות העלה את מי התהום לעומק הרצוי. ([[תלמוד בבלי]], [[מסכת סוכה]], נ"ג ע"ב, וכן גרסה דומה ב[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת סנהדרין]], פ', י', דף כ"ט) {{הערה|1=בניגוד לבבלי בו מסופר כי דוד במקרה חדר למי התהום בירושלמי מתואר כי דוד מחפש בכוונה תחילה את מי התהום. הצד השווה בשני הסיפורים הוא, שדוד איש תהילים מתואר כמי שגורם למי התהום לשטוף, בניגוד ל[[אחיתופל]] היועץ ואיש החכמה שגורם למי התהום לרדת. עוד נראה כי לא במקרה הוזכר התהום בעניין של בנית בית המקדש. }}.
 
בתנ"ך מובעת התפיסה כי המצב הראשתי בגן עדן שבו מי התהום פרצו החוצה והשקו את האדמה ישוחזר לעתיד לבוא. כך למשל מתואר ב[[ספר זכריה]] (י"ד ח') פריצת מי התהום מירושלים, שישקו את סביבתם עד ים תיכון וים המלח: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה". גם ב[[ספר יואל]] (ד' י"ח) ישנו תיאור דומה: "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב, וְכָל-אֲפִיקֵי יְהוּדָה, יֵלְכוּ מָיִם; וּמַעְיָן, מִבֵּית ה' יֵצֵא, וְהִשְׁקָה, אֶת-נַחַל הַשִּׁטִּים."