מהרי סותאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
שורה 1:
''' מֶהַרי סותאל''', או '''מהרי בן סותאל''' (על שם אביו), הידוע יותר בכינוי '''אבא מהרי''' {{הערה|1=‏דוד מולה, חוברת בית הכנסת אבא צברה, עמוד 13‏}}, הוא שמו של [[מלקוסה]], [[נזיר]] יהודי, שחי ופעל ב[[אתיופיה]], במאה התשע-עשרה, ושימש כמנהיג הרוחני העליון של קהילת [[ביתא ישראל]] באזור [[קולה ווגרה]]{{הערה|James Quirin, ''The Evolution of the Ethiopian Jews'', p. 156}}:
 
{{ציטוט|מקור= [[לקה כהנת הדנה טקויה]], ''מגונדר לירושלים'', עמ' 149
שורה 19:
בני הקהילה רואים באבא מהרי את היוזם הבלעדי, או העיקרי, של נסיון העלייה בשנת 1862. לדברי הקסים אבא מהרי לא רק קרא לעלייה אלא נקט צעדים מעשיים לארגונה; שלח שליחים לכל יישובי ביתא ישראל, ריכז את שמות הנכונים לצאת למסע והוביל את יציאתם. בכוונת אבא מהרי היה להוביל את היוצאים למסע אל עבר ים סוף, לחצותו ומשם לעשות את יתרת הדרך המוליכה לירושלים. סיפור יציאת מצריים היווה עבור היוצאים השראה למסע זה.<br />
[[קובץ:KriatYamSoof.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיפור [[יציאת מצרים]] ו[[קריעת ים סוף]] היווה השראה למסע העלייה שהוביל אבא מהרי.]]
המחקרים השונים מציינים כמה סיבות לניסיון עלייה זה, בהם: הרצון להשתחרר מעול הנוצרים שהגבירו את לחצם על בני הקהילה בבקשם להמיר את דתם, הרצון להקריב קורבנות בשקט, הרצון לעלות לירושלים, ונכונותו של קיסר אתיופיה לאשר זאת, שהיה עבורם רמז נבואי.{{הערה|1=בן-דור, עמוד 21}} {{הערה|1=חלק מן החוקרים מסבירים את תמיכתו של תיאודורס השני, בשאיפותיו המדיניות והמשיחיות להרחיב את ממלכתו ולהביא את הקץ על '[[תקופת השופטים האתיופית|תקופת השופטים]]'. בן-דור, עמודים 20-21}}
 
<br />
המסע הקשה תבע לא מעט קורבנות. לדברי הכהן מהרי, הגיעו משתתפי המסע עד נהר מרב, הנמצא על גבול [[טיגראי]] ל[[אריתריאה]], ולדברי הכהן יוסף, אף עברו אותו והגיעו ל[[קווייהין]] ואריתריאה, מציינת במחקרה שושנה בן דור. {{הערה|1=בן-דור, עמוד 15}} מתיאור האירועים במדביי עולה כי רמת התמותה שם הייתה כבר גבוהה מאוד, משום שרבים סבלו מ[[רעב]] וחלו בחורף הקשה. נספים רבים מקרב המשתתפים, בכללם כהנים ונזירים, נקברו במדביי שם עומדת מצבה גדולה לזכרם. {{הערה|1=בן-דור, עמוד 18-19}} בשלב כלשהו הכיר אבא מהרי בכישלון הנסיון, הבין כי הנבואה היא לעתיד ושב חזרה לדמביה. חלק ניכר מן השורדים עשה דרכו חזרה עם אבא מהרי, מעטים, באישורו של אבא מהרי, ניסו להמשיך את דרכם לירושלים. {{הערה|1=בן-דור, עמוד 19}} מסורות אחדות גורסות כי חלק מן העולים הגיעו יחדיו עם אבא מהרי עד ים סוף, ושבהגיעם לנהר הרים אבא מהרי את מטהו, כמעשה משה ב[[יציאת מצריים]], מתוך תקווה שהמים הסוערים יפתחו לחצייה, ורק משלא נפתח הים הכיר אבא מהרי בכישלון המסע ועשה דרכו חזרה לאתיופיה.{{הערה|1=הדנה, עמוד 149}} <br />
 
<br />
גס לאחר המסע המשיך אבא מהרי בתפקידיו המסורתיים, והיווה דמות מרכזית בעדה - הוסיף לחזות ולעורר תשומת-לב ויראת-כבוד, גם בקרב ביתא ישראל, וכנראה גם בקרב המיסיונרים. {{הערה|1=בן-דור, עמוד 28}}
 
כיום רוב בני העדה רואים את המסע שנכשל כסימן שניתן לעתיד. לאחר הכישלון, המשיכו ביתא ישראל לחשוב על האפשרות להגיע לירושלים ומדי פעם עלתה בקרבם התעוררות משיחית. נסיונות אלו הסתכמו בתפילה ולא בביצוע מעשי, בעקבות הלקח ממסע אבא מהרי. {{הערה|1=בן-דור, 29-30}}
 
הכהן מהרי: {{ציטוטון|
מה שראה <nowiki>[אבא מהרי]</nowiki> היה לעתיד. הם לא הגיעו, הם לא זכו להגיע. בזכותם אנחנו הגענו.}} {{הערה|1=בן-דור, עמוד 30}}
 
על מות אבא מהרי מצויות כמה גירסות. שלוש גירסות ממקמות את קברו באזור דמביה, וגרסה רביעית מציינת מקום אחר, באזור קווארה. {{הערה|1=בן-דור, עמוד 29 }}
 
== לקריאה נוספת ==