הבדלים בין גרסאות בדף "זלמן זילברצווייג"

←‏פעילותו: עריכה - הבהרה דרושה
מ (←‏פעילותו: תקלדה)
(←‏פעילותו: עריכה - הבהרה דרושה)
 
== פעילותו ==
מגיל צעיר אהב תיאטרון. בהתחלה הופיע עם להקות תיאטרון חובבים ביידיש ובעברית ואחרי כן שיחק בלהקות מקצועיות. ב- 1912 נעשה כותב קבוע ביומון לאדזער טאגעבלאט ואף ערך אותו במשך זמן מה. הוא פירסם בעיתון זה כתבות, מאמרים פוליטיים, הומורסקות ותרגומים מספרות העולם. הוא היה פעיל בעיתון עד 1924. בשנים 1915 עד 1918 הוא היה הבמאי של להקה שהופיעה בלודז' וסביבתה וכתב עבורה מחזות בני מערכה אחת וכן תרגם עבורה מחזות משפות אירופיות.
 
ב- [[1922]] התחיל לאסוף חומרים עבור ספר שיכלול מידע על תיאטרון יידיש ועכתב בל{{דרושה הבהרה|עכתב בל?}} שחקנים. תוצאת עבודתו זו הייתה הלקסיקון בן ששת הכרכים לתיאטרון יידיש '''לעקסיקאן פון יידישן טעאטער''' שמהווה, עד היום, הכלי המקיף ביותר לתולדות תיאטרון יידיש. פרסום הספר לווה בקשיים לא מעטים. הוא פרסם כרך אחד בניו יורק וכרך נוסף בוורשה לפני [[מלחמת העולם השנייה]]. הכרכים האחרים פורסמו בניו יורק ו[[מקסיקו סיטי]] מ- [[1959]] עד [[1969]]. הלקסיקון כולל ערכים על יותר מ- 3000 אנשים וכן ערכים על להקות תיאטרון, ארגוני שחקנים וכד'. ערכים מסוימים על אישים חשובים בתולדות תיאטרון יידיש כמו [[אברהם גולדפדן]], [[י"ל פרץ]], [[אסתר רחל קמינסקה]], [[שלום עליכם]], [[מנדלי מוכר ספרים]], [[יעקב גורדין]] ועוד הם בעלי היקף של מונוגרפיות. הלקסיקון גם כולל ערכים על [[בדחן|בדחנים]], זמרי עם, [[מלחין|מלחינים]], מבקרים ועוד. את שלושת הכרכים הראשונים ערך יחד עם יעקב מעסטעל. הכרך החמישי עוסק כולו באנשי תיאטרון שנספו ב[[השואה|שואה]]. זילברצווייג כתב לעיתוני יידיש רבים, ביניהם [[היינט]], [[פארווערטס]], טעאטער און קונסט, טעאטער און קינא, ייווא־בלעטער ואחרים.
מגיל צעיר אהב תיאטרון. בהתחלה הופיע עם להקות תיאטרון חובבים ביידיש ובעברית ואחרי כן שיחק בלהקות מקצועיות. ב- 1912 נעשה כותב קבוע ביומון לאדזער טאגעבלאט ואף ערך אותו במשך זמן מה. הוא פירסם בעיתון זה כתבות, מאמרים פוליטיים, הומורסקות ותרגומים מספרות העולם. הוא היה פעיל בעיתון עד 1924. בשנים 1915 עד 1918 הוא היה הבמאי של להקה שהופיעה בלודז' וסביבתה וכתב עבורה מחזות בני מערכה אחת וכן תרגם עבורה מחזות משפות אירופיות.
ב- [[1922]] התחיל לאסוף חומרים עבור ספר שיכלול מידע על תיאטרון יידיש ועכתב בל שחקנים. תוצאת עבודתו זו הייתה הלקסיקון בן ששת הכרכים לתיאטרון יידיש '''לעקסיקאן פון יידישן טעאטער''' שמהווה, עד היום, הכלי המקיף ביותר לתולדות תיאטרון יידיש. פרסום הספר לווה בקשיים לא מעטים. הוא פרסם כרך אחד בניו יורק וכרך נוסף בוורשה לפני [[מלחמת העולם השנייה]]. הכרכים האחרים פורסמו בניו יורק ו[[מקסיקו סיטי]] מ- [[1959]] עד [[1969]]. הלקסיקון כולל ערכים על יותר מ- 3000 אנשים וכן ערכים על להקות תיאטרון, ארגוני שחקנים וכד'. ערכים מסוימים על אישים חשובים בתולדות תיאטרון יידיש כמו [[אברהם גולדפדן]], [[י"ל פרץ]], [[אסתר רחל קמינסקה]], [[שלום עליכם]], [[מנדלי מוכר ספרים]], [[יעקב גורדין]] ועוד הם בעלי היקף של מונוגרפיות. הלקסיקון גם כולל ערכים על [[בדחן|בדחנים]], זמרי עם, [[מלחין|מלחינים]], מבקרים ועוד. את שלושת הכרכים הראשונים ערך יחד עם יעקב מעסטעל.
הכרך החמישי עוסק כולו באנשי תיאטרון שנספו ב[[השואה|שואה]]. זילברצווייג כתב לעיתוני יידיש רבים, ביניהם [[היינט]], [[פארווערטס]], טעאטער און קונסט, טעאטער און קינא, ייווא־בלעטער ואחרים.
 
== חיבוריו ==