גרמאניקוס יוליוס קלאודיאנוס קיסר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
שורה 12:
מותו של אוגוסטוס בשנת 14 הביא לפריצת מרד בקרב ה[[לגיון|לגיונות]] שהיו מוצבים ב[[פאנוניה]] וב[[גרמניה]], לשם דיכוי המרד טיבריוס שלח את בנו [[דרוסוס יוליוס קיסר]] לפאנוניה, האחריות על דיכוי המרד בגרמניה נפלה על כתפיו של גרמניקוס שהיה מפקד הלגיונות באזור. [[טקיטוס]] מוסר שבנוסף להעלאה בשכר, שיפור תנאי השירות וקבלת מסודרת על מענקי שחרור המורדים רצו להמליך את גרמניקוס לקיסר במקום טיבריוס אולם אמירה זאת לא מתיישבת עם תיאור המרד שבמראה על כך שסמכותו של גרמניקוס על חייליו הייתה מוגבלת ביותר ובסוף הוא נאלץ להיכנע לדרישות המורדים וטיבריוס נאלץ לאשר את פעולותיו בדיעבד ולהשוות את תנאי יתר הלגונות לאלו שחנו בגרמניה.
 
גרמניקוס לא הסתפק בשיכוכו של המרד אלא הוביל את הלגיונות מעבר ל[[ריין]] למסע מלחמה שבמהלכו הוא כבש את השטח בין הריין ל[[אלבה (נהר)|אלבה]] והצליח להחזיר אתשניים משלושת נסי הלגיונות שהושמדושנלקחו ב[[קרב יער טויטובורג]] ולקבור את החיילים הרומאים שנפלו בקרב. מעשיו הגדילו את הפופולריות שלו וייתכן שלכן טיבריוס לא ראה את מעשיו בעין יפה ולכן החליט להחזירו לרומא. אולם למעשה הצלחותיו היו מפוקפקות וככל הנראה טיבריוס בחר להמשיך את מדיניותו של אוגוסטוס בדבר הימנעות ממלחמות התפשטות הדורשות השקעה גדולה בכוחות צבא.
 
כשגרמניקוס חזר לרומא בשנת 17 הוענק לו [[טריומף (מצעד ניצחון)|טריומף]] ושנה לאחר מכן הוענק לו מאיוס [[אימפריום]] והוא מונה לשליט הפרובינקיות המזרחיות של האימפריה.