התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
הספר יצא לפני שהקונסרבטיבים החלו לשנות תפילות משמעותית. |
||
שורה 41:
'''חלק ראשון – תיאורו של סדר התפילה''' (סעיפים 6 - 33){{הערה|1=עמ' 9 - 173 למהדורה העברית השנייה.}}: החלק הראשון עוסק בתפילות החול ([[תפילת שחרית]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]]) על כל חלקיהן (בין היתר, [[קריאת שמע]], [[תפילת העמידה]], ה[[קדושה (תפילה)|קדושה]], [[ברכת הכהנים]] ו[[קדיש]], שלו הוא מקדיש נספח מיוחד), ובתפילות ל[[שבת]]ות, ל[[חגי ישראל|חגים]] ולימים מיוחדים ([[ראש חודש]], [[תענית]], [[חנוכה]] ו[[פורים]]). אלבוגן מברר מה הם חלקי הברכות והתפילות, כיצד נתחברו חלקים אלה, מה מקורם, התפתחותם במשך השנים, משמעותם, השוני בין הנוסחים וכן מה הן התוספות לימים המיוחדים. כמו כן עוסק חלק זה בסדר [[קריאת התורה]] (וכן בתפילות שלפני ואחרי קריאת התורה), תרגום קריאת התורה, ה[[הפטרה]] וה[[דרשה]], ולבסוף הוא דן בתוספות הפיוטיות.
'''חלק שני – תולדות התפילה בישראל''' (סעיפים 34 - 47){{הערה|1=עמ' 175 - 328 למהדורה העברית השנייה.}}: חלק זה עוסק במקור ההיסטורי של התפילה מ[[תקופת התנאים]], קודם ל[[חורבן בית המקדש השני|חורבן הבית]] ולאחריו, התוספות לתפילה, הפייטנים ופיוטיהם, השפעות [[תורת הסוד]] על התפילה
'''חלק שלישי – ארגון התפילה היהודית''' (סעיפים 48 - 54){{הערה|1=עמ' 329 - 380 למהדורה העברית השנייה.}}: חלק זה דן בהתפתחות ההיסטורית של [[בית כנסת|בתי הכנסת]], תפוצתם, ה[[ארכיטקטורה]] של בתי הכנסת מהזמן הקדום עד לעת החדשה וכן הציוד בהם. בנוסף, עוסק חלק זה בקהילה ובפקידיה (בעת העתיקה והחדשה). ולבסוף הוא מברר את דרך ביצוע התפילה, על ידי [[שליח הציבור]], ה[[קהל]] וה[[חזנות|חזן]].
| |||