ססיל מרגו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
לאחר מלחמת העולם שב מרגו לדרום אפריקה ולקריירה כעורך דין, וזכה להצלחה רבה. ואולם, ב[[1948]] קיבל מרגו [[מברק]] דחוף מ[[דוד בן-גוריון]], שביקש ממנו להגיע לישראל בדחיפות ולשמש כיועצו האישי להקמת [[חיל האוויר הישראלי]]. מרגו מספר בזיכרונותיו כי חש חובה אישית להיענות לבקשה, למרות שכבר היה נשוי ואב לילד.
 
הסיבה לבקשתו הדחופה של בן גוריון הייתה ויכוח פנימי סוער שהתנהל בצמרת [[צה"ל]], שזה עתה נוסד, לגבי מקומו וסמכויותיו של חיל האוויר. הפיקוד העליון של צה"ל ראה בחיל האוויר חיל מסייע, כמו [[חיל התותחנים]]. מכיוון שכך, ראה המטכ"ל את חיל האוויר ככפוף לו בכל ההיבטים: על פי תפיסה זו כל ענייני החיל, כמו [[חיל חימוש|חימוש]], [[לוגיסטיקה]] ותחזוקה, [[כוח אדם]] ו[[שלישות]] ואף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] אמור חיל האוויר להיות חלק מהמערכת הכלל צה"לית כמו כל חיל אחר. היבט בולט של תפיסה זו הייתה ההנחה שמפקד החיל אינו חייב להיות [[טייס]], אלא קצין בכיר שיידע לנהל את החיל על פי כללי הניהול והפיקוד של כל חיל אחר. כך התמנה [[ישראל עמיר]] למפקד הראשון של חיל האוויר, למרות שלא היה לו עבר כאיש תעופה.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|דודי חורי|כל ההתחלות קשות|1327-22380|24 ביוני 2004}}}}
 
==הערות שוליים==