דיני קניין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת תבנית:חוק ומשפט |
מ הגהה - הינו כאוגד |
||
שורה 2:
'''דיני הקניין''' עוסקים בשיוך של נכס מסוים לבעלים של אותו הנכס.
ג'רמי וולדרן (Jermy Waldran) מגדיר את המערכת הקניינית כמערכת שמסדירה גישה ושליטה במשאבים המספקים רצונות או צרכים אנושיים, כלומר ישנו מחסור במשאבים, ומטרת דיני הקניין ליצור הקצאה נכונה בין אותם משאבים.
לפיכך קניין
==הגדרות שונות לזכות הקניין==
שורה 37:
# '''תיאורית התועלתיות''' - זוהי התאוריה הרווחת ביותר להצדקת הקניין הפרטי. היא מבוססת על שיקולים תועלתיים. הקניין הפרטי נחוץ כי הוא מועיל להשגת תכליות שאנו מעוניינים בהן. הקניין הפרטי דרוש לאושרם של הפרטים החיים בחברה. הפרט הוא בעל נכסיו, וזכותו להגן על נכסיו מפני זרים העלולים לנסות ולשלול ממנו אותם. על-פי גישה זו הקניין משרת את צורכי האדם ביחסו כלפי החברה הסובבת אותו. דוגמה לתאוריה זו נמצאת ב[[דיני ההתיישנות]], שגורמים לכך שאדם שלא השתמש במקרקעין שלו במשך תקופה ממושכת מאבד את הזכות לתבוע השבת המקרקעין ממי שהשתמש בהם במשך תקופה זו.
# '''תיאורית הדין כמקור העניין''' - הדוגלים בגישה זו שוללים את ההשקפה כי יש לקניין ביסוס בזכויות טבעיות, או שהיקף זכויות הקניין עשוי שייקבע על ידי מקורות שהם אפריוריים לדין. אבי גישה זו
==הקצאת קניין==
| |||