סמיוטיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
|||
שורה 21:
==בעיית האבטיפוס==
השאלה העיקרית שבה עוסקת הסמיוטיקה היא מה שמכונה, "בעיית ה[[אבטיפוס (פסיכולוגיה)|אבטיפוס]]" (the prototype problem), כלומר בשאלה כיצד אנו מזהים עצמים שונים כבעלי [[משמעות]] זהה ומדוע נראה כי למרות יכולתנו לעשות זאת, אנו זקוקים תמיד גם לאבטיפוס המייצג את המשמעות הזו. כדי להבין את הבעיה, נסו לדמיין [[שולחן]]. סביר להניח שרובכם ראיתם בדמיונכם לוח עץ מרובע בעל ארבע רגליים. למרות זאת לא תתקשו לזהות שולחנות בעלי צורה שונה ומשונה, או בעלי מספר כלשהו של רגליים, כשולחנות. השאלה היא אם כן, מה הופך את השולחן לבעל משמעות "שולחנית", ומדוע למרות יכולתנו להעניק משמעות כזו ל[[אובייקט|עצמים]] שונים ומשונים, רובנו יתארו "סתם שולחן" כאותו אבטיפוס.
==סמיוטיקה והבלשנות המבנית==
שורה 42 ⟵ 41:
יישומיי סמיוטיקה בחינוך בודקים תרומתם של המודלים הסמיוטיים, ובמיוחד תרומתו של המודל הסמיוטי של ה[[פילוסוף]] האמריקאי צ'ארלס סנדרס פירס (1839–1914) לסוגיות חינוך והוראה. ג' ל' למקה (J. L. Lemke) מ[[אוניברסיטת שיקגו]] עוסק בניתוחי [[מולטימדיה]] ו[[משחק מחשב|משחקי מחשב]] וכן בניתוחים סמיוטיים בחינוך ל[[מדע]].
בצרפת, עסקו בשנות ה-70–80 של המאה ה-20 ביישומי המודל הסמיוטי של גרימס L'ecole de Paris. קבוצת פרפיניאן וחבריה, ,G. Deledalle, Marty R. עסקו בהפצת המודל האמריקאי של פירס ויישומו בסוגיות חינוכיות. Benazet תלמידו של Marty, בנה מודל הערכה למולטימדיה חינוכיים המתבסס על המודל הסמיוטי של צ'ארלס סנדרס פירס.
Nicole Everaert-Desmedt פעילה בבלגיה בנושאי חינוך ויישומי הסמיוטיקה של צ'ארלס סנדרס פירס.
שורה 53 ⟵ 52:
==סמיוטיקה ותורת המערכות המרוכבות==
החל משנות ה-80 של [[המאה ה-20]], לצד התפתחותה של היכולת לבצע [[סימולציות חישוביות]], התפתח ענף מתמטי הקרוי [[תורת המערכות המרוכבות]] (Complex Systems Theory) המבקש להסביר באמצעים חישוביים, את ה[[דינמיקה (מכניקה)|דינמיקה]] של תהליכים מורכבים ביותר, בתחום [[מדעי הטבע]] בעיקר ([[אסטרופיזיקה]], [[תרמודינמיקה]], [[אקולוגיה]] ועוד), אך גם בתחום [[מדעי החברה]]. כחלק ממחקר זה זוהה תהליך פשוט למדי שהחוקרים מכנים אותו "[[סמיוזה פתוחה]]" (Open-Ended Semiosis). מהמחקר עולה כי סמיוזה פתוחה היא אחד מהתהליכים הבסיסיים המתרחשים בכל מערכת שבה יצורים חיים מקיימים ביניהם [[אינטראקציה]], ושניתן להסביר באמצעותה את האופן שבו נוצר שיתוף פעולה כתוצאה מאינטראקציות אלה. בהתאם למודל שפותח על-פי ממצאים אלה (בין היתר על ידי נורמן ל' ג'ונסון מ[[מעבדות לוס-אלאמוס]] של ממשלת [[ארצות הברית]]), משמעות מוענקת לפרטי [[מידע]] (או [[סמל|סמלים]] במשמעותם הסמיוטית הרחבה), על ידי תהליך [[איטרציה|איטרטיבי]] של יצירת רשת של קשרים ביניהם ומציאת מסלולים אופטימליים ברשת זו. מודל זה מאפשר לבסס את הסמיוזה כגורם המרכזי ביצירתה של "אינטֶליגנציה סימביוטית" המבוססת על סוג של שיתוף פעולה בתוך קבוצה של פרטים, שמאפשר פתרון של בעיות מורכבות ביותר ביחס ליכולתם האינדיבדואלית של הפרטים בקבוצה. המחקר בתחום זה שופך אור על האופן שבו פועלות חברות של [[בעלי חיים]] בביצוע של משימות מורכבות (למשל, [[נדידת עופות|נדידת הציפורים]]), ואף על דרכי הפעולה של ארגונים אנושיים.
| |||