אהרן מטיטיוב – הבדלי גרסאות

ישב ב[[קונסטנטין-ישן]] וסבל מקשיי [[פרנסה]]. לפי המסורת החסידית, נבעה עניותו מאידאולוגיה ששללה קנינים גשמיים{{הערה|אליעזר עמנואל הלוי הורוויץ, '''בוצינא דנהורא''', ירושלים, תשס"ז, עמ' קיב.}}. הוא התפרסם בין החסידים כ"[[בעל מופת]]"{{הערה|אלפסי. החסידות שם.}}. לאחר מכן עבר להתגורר בטיטיוב. בסוף ימיו עבר ל[[פאבליץ']] שם נפטר ב[[ט"ו בטבת]] [[תק"ס]] (בערך).

לרבי [[ישראל מרוז'ין]] מיוחסת האמרה, כי: ראש חבורת ההולכים בדרכי [[הבעל שם טוב]], הוא "המגיד" רבי [[דב בער ממזריטש]]; יד ימין של החבורה הוא רבי אהרן מטיטיוב, יד שמאל הוא רבי [[ברוך ממז'יבוז']], והלב הוא רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]{{הערה|מופיע במגוון מקורות, ראו: תולדות המחבר, בתוך: קדושת לוי, ירושלים, תשי"ח, ח"ב עמ' תקלו.}}. בספר [[בית אהרן]] (חלק הליקוטים) מובא בשמו שבפיוט "נחשב כצג באיתון" ב[[סדר תפילות יום הכיפורים#תפילת מוסף|תפילת מוסף של יום כיפור]], כלולות כל עבודות יום כיפור.

* בתו סימה חושא. אשת רבי [[ברוך ממז'יבוז']], בן דודתו [[אדל בת הבעל שם טוב]]{{הערה|הורוויץ, '''בוצינא דנהורא''', עמ' א.}}. לפי גירסאגרסה אחת הייתה אשתו השנייה של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]].