מדידות עכבה חשמלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q899580
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1כדי, \1על ידי
שורה 59:
== יתרונות וחסרונות השיטה ==
לשיטה זו מספר רב של יתרונות-
היא מספקת מידע מגוון מאד על המערכת, קשה למצוא שיטה נוספת בה מדידה אחת עשויה לספק גם מידע מאקרוסקופי כמו מקדם דיאלקטרי (ע"יעל ידי ניתוח קיבול הקבל), וגם מידע מיקרוסקופי כמו מבנה פסי ההולכה (ע"יעל ידי ניתוח דיודת הגן).
יתרון אחר הוא היכולת לעקוב אחר תהליכי המתרחשים בסקאלת זמנים קצרה, בעוד מעקב אחרי רלקסציה של יונים באמצעים ספקטרוסקופיים מצריכה מכשור ייקר מאד (לייזר מיוחד וכו...), מדידות עכבה חשמלית מצליחות לעשות בעלות זולה הרבה יותר ובקלות.
בנוסף, בתנאים מסוימים (מיכשור תקין, מבצע מדידה מיומן) ניתן להגיע לרמות דיוק מאד גבוהות במדידות (פחות מאחוזים בודדים של שגיאה).
שורה 87:
כלומר עתה על המנתח להשתמש באחד האלגוריתמים המוצעים למעלה כדי להתאים את ארבעת הפרמטרים (התנגדות התמיסה, התנגדות האלקטרודה, קיבול הקבל, והשראות המשרן) למדידות ולקבל את הערכים הטובים ביותר.
 
בכדיכדי לא להתמודד עם התאמת כל הנקודות וכל הפרמטרים, החליט המנתח לעקוף את העניין ולהשתמש ברכיב קבוע פאזה, כלומר, במקום קבל ומשרן במקביל, יוצג רק רכיב קבוע פאזה. רכיב זה טוב למעגלים בתדירויות גבוהות לכן ינותחו רק המדידות בתדירות הגבוהה.
 
כלומר עתה על המנתח להתשמש באחד האלגוריתמים המוצעים למעלה כדי להתאים את ארבעת הפרמטרים (התנגדות התמיסה, התנגדות האלקטרודה, קיבול רכיב קבוע הפאזה, מעריך רכיב קבוע הפאזה) למדידות ולקבל את הערכים הטובים ביותר.