ג'ייקוב קרדוזו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תוכנ\1ת, ארצות הברית, \1היעדר |
|||
שורה 39:
===ג'ייקוב קרדוזו וה[[אפרו-אמריקנים]]===
ג'ייקוב קארדוזו, כדרומי נאמן וגאה, התנגד לביטול ה[[עבדות]]. זו נחשבה בעיניו כחלק אינטגרלי של הכלכלה הדרומית וכל
{{ש}}במאמרי המערכת שלו ובדיווחיו העיתונאיים הרבה קרדוזו להתייחס לנושא האפרו-אמריקנים
{{ש}}מניתוח מספר מאמרים של קרדוזו, העוסקים הן בהתרחשויות אלימות בדרום והן בביקורת, שנכתבה בצפון נגד היחס לעבדים בדרום, עולה כי קרדוזו אמנם הגן על ההתנהלות בדרום, כפי שתקף את הביקורת בצפון. אך, בניגוד לדעת הקהל המקומית, נמנע מהסתה ומביטויים גזעניים כלפי האפרו-אמריקנים. כתיבתו הייתה עניינית ושקולה מבלי להיסחף להערכות מצב קיצוניות ולליבוי יצרים. לתפישתו, כמו תפישת הדרום כולו, העבד היה רכוש שהאדון קנה במיטב כספו. תפישה זו, שהייתה מעוגנת בעקיפין בחוקה האמריקנית מ-1787, לא ניתנה לערעור , לדעתו, מבלי לזעזע את אושיות הברית כולה. אולם, קרדוזו לא חשש לקבוע נחרצות כי העבד, למרות היותו רכוש, הוא גם אדם.
{{ש}}למתינותו היחסית של קרדוזו כלפי האפרו-אמריקנים בדרום היה הסבר אפשרי נוסף: אחיו, אייזק קרדוזו, נשא לאשה אפרו-אמריקנית מקומית ונולדו להם שלושה בנים. אחד מהשלושה היה פרנסיס לואיס קרדוזו (1836-1903), המחנך והמדינאי האפרו-אמריקני הידוע מקרולינה הדרומית, שהתפרסם אחרי מלחמת האזרחים. פרנסיס זה זכה להפליג לסקוטלנד בגיל 21 וללמוד באוניברסיטת גלאזגו, שם שהה עד 1861. לאחר מכן למד בסמינר תאולוגי באדינבורו ובסוף לימודיו הוסמך ככומר פרסביטריאני בלונדון ב-1864. תוך כדי מלחמת האזרחים שב פרנסיס לארצות הברית. אין כל דרך להסביר את התפתחויות הללו בחייו של פרנסיס הצעיר מבלי להסיק כי קבל, הן סיוע כלכלי והן הנחיה בקידומו האישי, מדודו - ג'ייקוב קרדוזו,
==ספריו==
|