יוסף ריבלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים לקטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הפרושים |
עריכה, חלקי מאוד |
||
שורה 4:
[[תמונה:Rivlin Street.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב ריבלין כיום]]
[[תמונה:Rivlinpines.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספד שכתב פינס על ריבלין בעיתון [[חבצלת (כתב עת)|החבצלת]]]]
'''יוסף
==תולדותיו==
נולד בירושלים, בנו של אברהם בנימין ריבלין ונכדו של הרב [[משה ריבלין]]. למד ב[[ישיבת עץ חיים]]. בשנת [[תרט"ו]] ([[1855]]) נישא לשרה ציפה גולדשמיד.
בשנת [[תרי"ז]] ([[1857]]), בהיותו כבן עשרים, יסד חברה בשם "בוני ירושלים", ששמה לה למטרה לבנות בתים מחוץ לחומות העיר העתיקה. פרסם מאמרים למען בניין ירושלים ויישובה בכל עיתוני התקופה.
במשך שנים ארוכות עמד ריבלין בראש [[ועד הכללי כנסת ישראל]] שאיחד את כל קהילות האשכנזים בירושלים (ולמשך תקופה אף את קהילות הספרדים), ובמסגרת זו היה מעורב בהקמת שכונות יהודיות רבות מחוץ לחומה, עד כי כונה ב[[יידיש]]: "רבי יושעה דער שטטלאך מאכער" (רבי יושע בונה השכונות). בין השכונות שלהקמתן היה אחראי במישרין ניתן לציין את [[נחלת שבעה]], [[שכונת בית דוד]], [[מאה שערים]], [[זיכרון טוביה]], [[שערי צדק (שכונה)|שערי צדק]] ועוד. יש הזוקפים לזכותו את הקמתן של 16 שכונות בירושלים, ואת הצלתם של מאות עניים מרעב וממחלות.▼
במשך שנים ארוכות עמד ריבלין בראש [[ועד הכללי כנסת ישראל]] שאיחד את כל קהילות האשכנזים בירושלים (ולמשך תקופה אף את קהילות הספרדים).
▲
דבקותו במטרת יישוב היהודים מחוץ לחומות, אף בסיכון עצמי (הוא התגורר 32 חודשים לבדו ב[[נחלת שבעה]], עד שהצטרפו אליו אחרים), הביאה לביקורת כלפיו מצד חלק מאנשי ירושלים, הן בשל הסיכון, והן בשל השימוש הנלוז, לדעתם, בשימוש ב[[כספי החלוקה]]. המגורים מחוץ לחומה באותה עת היו אכן מסוכנים, בעיקר בשל חשש מפגיעתם של שודדים ואנשי חרב. באחד הימים הותקפה אשתו של ריבלין, ששהתה לבדה בבית בנחלת שבעה, על ידי אנס ערבי, ולמרות שהצליחה להתגבר עליו, הבהלה שאחזה בה הביאה למותה ("מוסד היסוד", עמ' 188 הערה 30).
| |||