טיפול בתנועה – הבדלי גרסאות

* [[חולי]] פיזי - מרכזי שיקום ובתי חולים

* תחנות לגמילה מסמים

 

הטיפול בתנועה יכול להיות פרטני או קבוצתי בהתאם לצורך ולמטופל; בטיפול פרטני מושם דגש על העצמי הגופני של המטופל ועולמו הפנימי בתהליכים לא מודעים שלו. ובטיפול הקבוצתי מושם דגש על הקשר והיחסים בין חברי הקבוצה, על מיקומו של היחיד בתוכה ועל תהליכים לא מודעים של המטופל בקבוצת אנשים.

 

יונה שחר לוי פיתחה את ה[[פרדיגמה]] התנועתית-נפשית‏, במטרה לאפשר את הבנת המערכת הגופנית - נפשית והיחסים ביניהם: כיצד מצבים גופניים הם גם מצבים נפשיים וכיצד מצבים נפשיים מוצאים לפועל על ידי מבנים גופניים. הפרדיגמה מתייחסת, מתוך התבוננות אינטגרטיבית, על האדם כמערכת אחת שלמה (גופנפש) ולא מתוך הפרדה [[דואליזם|דואלית]] ביניהם. הפרדיגמה מגדירה את החוקים והכללים לשפת התנועה הרגשית, הן זו התקינה והן זו המשובשת. שפת התנועה הרגשית וניתוחה מתייחסת למכלול דפוסי התנהגות גופנית, תנועתית ורגשית. בכלל זה - [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגיה]] של תנועה (כלומר צורות הגוף ומסלולי התנועה), [[תחביר]] גופני-תנועתי-רגשי שעניינו איכות ביצוע התנועה ואופן ההתארגנות של הגוף במרחב, וכן [[סמנטיקה]] גופנית-רגשית, כלומר משמעויות נפשיות של תנועות ומיצבי גוף. לפרדיגמה יש חלק מעשי ויישומי המגדיר את מדדי התנועה הרגשית, את ההבחנה ביניהם ומתוך כך מציע דרך לאבחון התנועה הרגשית של האדם. בבסיס שיטתה מתקיימים חיבורים סמויים וגלויים בין שפת התנועה לשפת המילים, בין דקדוק התנועה לדקדוק השפה המדוברת. חיבורים בין מנגנונים מוטוריים למנגנונים נפשיים. כמו כן בבסיס חשיבתה יש חיבורים בין שיטתה לבין פרדיגמות פסיכואנליטיות והתפתחותיות אחרות.

 

==טיפול בתנועה בישראל==

* [[סמינר הקיבוצים]]

* [[מכללת דוד ילין]]

==ראו גם==

* [[טכניקות התערבות בטיפול בתנועה]]

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תרפיות}}