כירורגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Avner-Y (שיחה | תרומות)
מ ←‏היסטוריה: טיפול בניסוח והוספת רווחים במקומות המתאימים.
מ קישורים פנימיים
שורה 16:
*[[כירורגיית כלי דם]].
*[[כירורגיה של היד]].
*[[אורולוגיה]]- דרכי השתן, איברי המין הזכריים.
*[[רפואת אף- אוזן- גרון]].
*[[עיניים]].
*[[גינקולוגיה]].
שורה 23:
 
ישנן עדויות כי ניתוחים בוצעו כבר בימי קדם. לעדות זו משמשות מספר גולגלות אשר בהן חורים סימטריים בגדלים שונים, חלקם לאחר החלמת [[עצם]], המצביעים על חיתוך מעשה ידי אדם.
עד להמצאת ה[[הרדמה]] בוצעו ניתוחים כאשר החולה ער לחלוטין.
 
כיום עם התפתחות ה[[טכנולוגיה]] גדל והולך מספר הניתוחים המבוצעים בשיטת ה[[לפרוסקופיה]], ו[[אנדוסקופיה]] בה הפולשנות מזערית וההחלמה מהירה יחסית.
 
'''מיקרוכירורגיה''' הוא ענף בכירורגיה שבו מבוצעים ניתוחים עדינים ביותר בעזרת [[מיקרוסקופ|מיקרוסקופים]]ים מדויקים במיוחד. טכניקה זו מאפשרת ניתוח של חלקים שלא ניתן היה להגיע אליהם קודם בעין, ב[[האוזן הפנימית|אוזן הפנימית]], ב[[חוט השדרה]] וב[[מוח]], וכן חיבור מחדש של [[אצבע|אצבעות]]ות שנקטעו שמצריך תפירה של [[עצבים]] וכלי דם זעירים או של [[צינור זרע]] שנכרת.
 
==היסטוריה==
שורה 41:
אמנות הכירורגיה הייתה מוכרת כבר במצרים העתיקה, ובקברים מצריים קדומים נמצאו גולגולות מנוקבות או גולגולות שמהן הוצא פלח של עצם, כנראה כדי להקל על כאב ראש. גם בהודו היה לרופאים, כבר לפני 3,000 שנה, ידע כירורגי. אך בשל הידיעות המועטות שהיו לאנשים בזמן העתיק, בימי הביניים ואף בעת החדשה, עד למאה ה-19, על גוף האדם ופעילות איבריו, מתו רבים מהמנותחים על שולחן המנותחים, אם מחמת הלם ואיבוד דם, אם מחמת זיהומים, ואם בשל כאבי הניתוח האיומים.
 
הניתוח היה מבוצע בגוף המנותח ללא כל הרדמה, ולמעשה עד המאה ה-19 הייתה הכירורגיה נתונה בארצות אירופה בידי גלבים ולא בידי רופאים. אך במאות ה-19 וה-20 נתגלו תגליות מדעיות, שהפכו את הכירורגיה לאמצעי ראשון במעלה להצלת חיי אדם. תחילה חלו שיפורים בהרדמת המנותח. בראשית דברי ימי הכירורגיה ניסו המנתחים לטשטש את עירנותו של המנותח ולסמם אותו במשקאות כוהליים או באופיום ודומיו. במאה ה-19 הוכנסו לשימוש האתר, הכלורופורום והחנקן החמצני.
 
מאוחר יותר נסתייעו גם בחומרי הרדמה המוזרקים לגוף המנותח, כגון פנטוטל.
 
הבעיה הקשה שעמדה בפני הכירורגיה הייתה בעיית הזיהום של מקום הניתוח. בעיית הזיהום נפתרה עם גילוי החיידקים וגילוי אפשרות החיטוי.
 
שיפור הטכניקות הכירורגיות התבטא, למשל, בהמצאת חוטי תפירה הנמסים בגוף, שאין צורך להוציאם אחרי הניתוח, וכן בפיתוח מכונת לב-ריאה, שמאפשר ניתוח לב פתוח, כאשר הלב עצמו ריק מדם, והדם זורם דרך המכונה. הטכניקות הכירורגיות שופרו גם עם הכנסת שימוש באיברים תותבים עשויים מחומרים פלסטיים ועוד פיתוחים נוספים שנעשו מפלסטיק.
 
כיום יש ניתוחים שנעשים לא בסכין המנתחים, אלא בקרני לייזר ובגלים על קוליים וכן נעשים בקרינה כגון קרני גמא.
 
שיטה נוספת שהוכנסה לשימוש נרחב בשנים האחרונות וחשיבותה רבה בהקטנת התחלואה לאחר הניתוח, היא שיטה הקרויה לפרוסקופיה. בשיטה זו מוחדרים כלי הניתוח מבעד לחתכים זעירים הנעשים בעור. ניתוחים אלה נעשים בעיקר בחלל הבטן ובאגן.
 
ישנן עדויות על קידוחי שיניים מלפני כ-9,000 שנה. בשנת 2006 דיווח כתב העת Nature על העדויות הקדומות ביותר שהתגלו לקידוח בשן אנושית של אדם חי. בעיר מרגר (Mehrgarh) הקדומה שבמערב פקיסטן של ימינו, התגלו שרידיהם של תשעה בני אדם שחיו לפני כ- 9,000-7,500 שנה ושבשיניהם הטוחנות נמצאו סימני קידוח. סימני שחיקה שהתגלו בשרידי הקידוח מעידים שהטיפול נערך במהלך חייהם של המטופלים, אשר המשיכו בחייהם עוד שנים אחר כך.
שורה 76:
 
==ביהדות==
על פי המסופר ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], ניתוח תחת הרדמה נעשה ל[[אלעזר ברבי שמעון|רבי אלעזר]], בנו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] ([[S:בבא מציעא פג ב|מסכת בבא מציעא פג, ע"ב]]):
 
{{ציטוט|תוכן=אשקיוהו סמא דשינתא (השקוהו סם שינה), ועיילוהו לביתא דשישא (והכניסוהו לבית שיש), וקרעו לכרסיה (ופתחו את בטנו) הוו מפקי מיניה דיקולי דיקולי דתרבא (והוציאו ממנו שומן ומלאו סלים באותו השומן).}}
שורה 83:
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Surgery|שם ויקישיתוף=כירורגיה}}
[http://www.israel-surgery.org.il/deadsea0712.asp אתר אגודת הכירורגיה בישראל]
 
 
[[קטגוריה:כירורגיה|*]]