רלטיביזם מוסרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Giant (שיחה | תרומות)
←‏בעיות ברלטיביזם מוסרי: הגהה, ניסוח, הרחבה, עריכה, קישורים פנימיים
שורה 20:
 
=== בעיות ברלטיביזם מוסרי ===
בעיה אחת עקרונית היא שהוגים מסוימים משתמשים במוסר היחסי באופן מוסרי, לא יחסי: הם דוגלים ב[[סובלנות]] מוחלטת מתוך ההנחה שאין שום ערך אשר צריך להתקיים בהכרח בכל תורות המוסר באשר הן. בכך הם בכל זאת מציבים ערך מוסרי גלובלי כלשהו - ה[[סובלנות]] עצמה. סתירה זו, בעיני פילוסופים אחדים, מהווה חוסר עקביות לוגית בגישה הרלטיביסטית כולה, ועל כן, מבטלת אותה כליל, למרות שהסתירה מאפיינת רק את כתביהם של הוגים מסוימים בזרם הרלטיביסטי ולמעשה חורגת מהגדרת הרלטיביזם: רלטיביסט מוסרי "אמיתי" יטען שהסובלנות חסרת ערך כלשעצמה, ושהוא אינו דוגל בה כפי שאינו דוגל בשום ערך.
בעיה אחת עקרונית ברלטיביזם המוסרי היא זו:
כאשר גישה מוסרית דוגלת ב[[סובלנות]] מוחלטת וטוענת שאין שום ערך אשר צריך להתקיים בהכרח בכל תורות המוסר באשר הן, היא בכל זאת מציבה ערך מוסרי גלובלי כלשהו. ערך זה הוא ה[[סובלנות]] עצמה למעשה, שחייבת להתקיים בתורת המוסר כדי שתורת המוסר הזו תהיה חלק מהגישה הרלטיבית המוסרית ואף מעבר לזה, כדי שתורת המוסר הזו תהיה תורת מוסר "נכונה".
סתירה זו, בעיני פילוסופים אחדים, מהווה חוסר עקביות לוגית בגישה הזו, ועל כן, מבטלת אותה כליל.
 
בחברה רלטיביסטית, אמוטיביסטית, לא ניתן לנהל ויכוח רציונלי בין שתי עמדות כי הרי לא ניתן להכריע באופן רציונלי. בסופו של דבר הכרעה בוויכוח תהיה בצורה מניפולטיבית. לא מדובר על שכנוע רציונלי כיוון שאין ביסוס רציונלי לדברים הללו, מדובר ברגשות ולכן בעומק הדברים ההכרעה תהיה מניפולטיבית. חברה אמוטיביסטית היא חברה מניפולטיבית שבה אנשים מתייחסים לאחרים כמו אמצעים ולא כמו מטרות. דוגמה לחברה כזו ניתן לראות בחברה המערבית - בקפיטליזם. במסגרת השוק החופשי בני אדם נוטים להתייחס לאחרים כאמצעים ולא כמטרות. כאשר אני עושה מסחר עם אדם אחר אני נוטה להתייחס אליו כאל אמצעי ולא כמטרה. המנהל פועל על פי עקרונות של יעילות ולא של צדק.
 
בעיה נוספת ברלטיביזם המוסרי (הנורמטיבי), היא למעשה מה שאנחנו מכנים "חוסר מוסר". באופן עקרוני, אם כל תורת מוסר יכולה להיות "תקינה" כל עוד היא מתאימה לבני אותה החברה המשמשת את התורה הזו, יכולות להיווצר חברות [[פאשיזם|פאשיסטיות]], [[נאצים|נאציות]] וכן הלאה. מה קורה ברגע שהדבר הטוב והנכון לחברה מסוימת הוא לכבוש חברה אחרת, או לרצוח את כל השחורים או היהודים או האתאיסטים באותה החברה? במובן כלשהו, [[שוויון זכויות]] הוא חסר ערך שיכולבגישה להתערערהרלטיבית בקלותהמוסרית. בעיה זו לא מהווה סתירה לוגית או רעיונית רבהלמוסר מאודיחסי, בגישהאלא הרלטיביתרק המוסריתדנה בהשלכותיה על החברה. אחת התשובות של הוגים מהזרם הרלטיביסטי לטיעון זה היא שהפילוסופיה לא נועדה לתקן את העולם אלא לתאר ולהבין אותו, ושלא ייתכן שנוותר על ראייה מדוייקת של המציאות רק בגלל שהיא מצערת, מפחידה, או מסוכנת.
 
בנוסף לכך, ההתקרבות בין האומות השונות בעולם וריבוי התרבויות, גורמים לכך שמוסר מדיני כזה או אחר, ישפיע גם על מדינות אחרות, אפילו מבלי כוונה. וכאן טמונה הבעייתיות: אם תורת מוסר רלטיביתיחסית משפיעה רק על בני אותה חברה הדוגלת באותה תורת מוסר, דיינו. אך ברגע שהיא משפיעה על חברות אחרות, בעלות תורות מוסר שונות משלה, זה יכול להצטייר כחוסר סובלנות, המרכיב העקרוני במהות הרלטיבית-מוסרית.{{הערה|[http://www.philosophybasics.com/branch_moral_relativism.html פילוסופיה בסיסית]}}
 
==מעמדה של הגישה כיום ==