רבקה אהרנסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי ל'בית אבות' עוד אזכור של מוסדות ציבור.
עיצוב, עריכה
שורה 3:
 
בראשית [[מלחמת העולם הראשונה]] עזבה עם אחיה אלכסנדר את ארץ ישראל, ועד אחרי המלחמה למדה ופעלה ב[[ארצות הברית]]. כפי הנראה, בזמן שהותה בארצות הברית היא [[אירוסים|התארסה]] ליהודי אמריקאי בשם מקס לבנטל, אירוסים שבוטלו לאחר חזרתה לארץ. בתקופת [[המנדט הבריטי]] הקימה אהרנסון (יחד עם אחיה אלכסנדר) בבית המשפחה הישן בזכרון יעקב את [[מוזיאון]] "[[בית אהרנסון]]", וניהלה אותו עד מותה ב-1981.
אהרנסון לא התחתנה ולא היו לה צאצאים. היא ציוותה ב[[צוואה|צוואתה]] לייעד חלק מאדמות המשפחה שבלב המושבה זכרון יעקב להקמת [[בית אבות]] ולמוסדות ציבור אחרים (שחלקם אכן הוקמו ופועלים). כמו כן, ביקשה להעביר את המורשת החקלאית לדורות הבאים, ועל שמה נקראה [[חווה חקלאית ערוגות רבקה]].
 
אהרנסון לא התחתנה ולא היו לה צאצאים. היא ציוותה ב[[צוואה|צוואתה]] לייעד חלק מאדמות המשפחה שבלב המושבה זכרון יעקב להקמת [[בית אבות]] ולמוסדות ציבור אחרים (שחלקם אכן הוקמו ופועלים). כמו כן, ביקשה להעביר את המורשת החקלאית לדורות הבאים, ועל שמה נקראה [[חווה חקלאית ערוגות רבקה]]. בשנותיה האחרונות שימשה אהרנסון כשומרת הגחלת של מורשת ניל"י וייצגה אותה בציבור. כך, למשל, כאשר העניק הנשיא [[זלמן שזר]] את [[עיטור לוחמי המדינה]] בפעם הראשונה, ל-150 מן הזכאים לו, אנשי [[השומר]], [[ניל"י]], המחתרות והפרטיזנים, הייתה אהרנסון בין הבולטים שבמקבלי העיטור.{{הערה|1={{דבר||הנשיא העניק את עיטור לוחמי המדינה|1968/11/04|00214}}.}}
{{הערה|1={{דבר||הנשיא העניק את עיטור לוחמי המדינה|1968/11/04|00214}}.}}
ב-[[1986]] התפרסם השיר "אלף נשיקות", בביצוע [[יהורם גאון]], שכתבה [[מירית שם-אור]] והלחין [[צביקה פיק]], המבוסס על מכתבו של אבשלום פיינברג שנכתב במרץ [[1911]] ושלטענת רבקה אהרנסון נכתב אליה -- למרות שעל פי ממצאים ובדיקות שנערכו, הבלדה נכתבה חודשיים לפני שאבשלום הכיר את רבקה. הצלחת השיר הביאה לעניין רב ומחודש בדמותה של אהרנסון, וביחסיה עם פיינברג. כך היה גם עם הוצאתו לאור ב-[[2009]] של הספר "אות מאבשלום" מאת [[נאוה מקמל-עתיר]], רומן היסטורי המבוסס על דמותו של אבשלום פיינברג.
 
ב-[[1986]] התפרסם השיר "אלף נשיקות", בביצוע [[יהורם גאון]], שכתבה [[מירית שם-אור]] והלחין [[צביקה פיק]], המבוסס על מכתבו של אבשלום פיינברג שנכתב במרץ [[1911]] ושלטענת רבקה אהרנסון נכתב אליה -- למרות שעל פי ממצאים ובדיקות שנערכו, הבלדה נכתבה חודשיים לפני שאבשלום הכיר את רבקה. הצלחת השיר הביאה לעניין רב ומחודש בדמותה של אהרנסון, וביחסיה עם פיינברג. כך היה גם עם הוצאתו לאור ב-[[2009]] של הספר "אות מאבשלום" מאת [[נאוה מקמל-עתיר]], רומן היסטורי המבוסס על דמותו של אבשלום פיינברג. אהרנסון ניהלה [[יומן]], וכן התכתבות מסועפת עם אישים רבים ברחבי העולם, ובמיוחד עם אחיה אלכסנדר. מסמכים אלו נשמרים כיום ב"חטיבת רבקה אהרנסון" בארכיון בית אהרנסון, אך אינם פתוחים לקהל, שכן חלקם עוסקים באישים שעודם בחיים.{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/59181.html הארכיון ההיסטורי בבית אהרנסון בזכרון יעקב], כתב העת "[[קתדרה (כתב עת)]]", באתר "סנונית".}}
{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/59181.html הארכיון ההיסטורי בבית אהרנסון בזכרון יעקב], כתב העת "[[קתדרה (כתב עת)]]", באתר "סנונית".}}
 
== קישורים חיצוניים ==