אינטליגנציות מרובות – הבדלי גרסאות

התאוריה של גרדנר זכתה לתהודה גדולה במערכת החינוך בארצות הברית. מערכת החינוך בארצות הברית ובישראל נוטה לשים דגש על לימוד מקצועות הליבה מתמטיקה ולשון. בעקבות כך, אין התייחסות לסגנונות למידה שונים של תלמידים וכך רבים אינם מצליחים בלימודיהם למרות שהם בעלי יכולות גבוהות {{דרוש מקור}}. התייחסות למגוון אינטליגנציות בתהליכי ההוראה ובאופני הערכה יכולה להביא ללמידה טובה יותר. לשם כך יש צורך להבין את נקודות החוזק של כל תלמיד ובאיזו אינטליגנציה הם מצטיינים. מכון ברנקו וייס מציע מערך של פרמטרים ואמצעים הנובעים מתאוריית האינטליגנציות המרובות. לפי אמצעים ופרמטרים אלו מחנכים יכולים ליצור תוכניות לימוד, בניית מערכי שיעור ויחידות לימוד שלמות, בדרך שתפעיל את האינטליגנציות של כל התלמידים לפחות בחלק מהזמן. התאוריה ניתנת ליישום בכל בתי הספר, גם במסגרות מסורתיות במיוחד (ארמסטרונג, 1996). מורה הפועל ברוח האינטליגנציות המרובות משתמש בכלים "הרגילים" ללימוד בשיעור כגון: כתיבה על הלוח או הרצאה, אך גם משתמש בטכניקות מסירה שונות בכיתה, כגון: ציור על הלוח, הקרנת סרט, השמעת מוזיקה, חלוקה לקבוצות ומאפשר לתלמידים התנסויות מעשיות. לאחרונה, נחנכה חצר בבית ספר יסודי במושב [[אביטל]], בתכנון אדריכלית הנוף יעל בר מאור, המיישמת את עקרונות התאוריה.