ספינות הסער – הבדלי גרסאות

נוספו 156 בתים ,  לפני 7 שנים
←‏בעיית הביטחון בזירה הימית: עריכה - שינוי ניסוחים
(←‏בעיית הביטחון בזירה הימית: עריכה - שינוי ניסוחים)
[[קובץ:Enemy_coastlines.jpg|400px|שמאל|ממוזער| חופי אויב בקרבת נתיבי הים לישראל 1973.]]
 
בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים גזרתה הימית של מדינת ישראל היאהייתה מדינהמוקפת קטנהאוייבים, ומוקפתדבר אויבים.שמתנגש עם כך צורכישצורכי הקיום המודרניים מחייבים קשר עם העולם – כ-97% מנפח המטענים לישראל וממנה עוברים בדרך הים. קשר כזה יכול להתקיים רק כאשר נתיבי הים פתוחים. המדינה שוכנת לחוף שני ימים, [[הים התיכון]] ו[[ים סוף]]. מרבית האוכלוסייה והתשתית האסטרטגית (נמלים, תחנות הכוח והתעשייה) פרוסות לאורך חופי הים התיכון, דרכו מתקיים הקשר הימי עם מדינות אירופה ואמריקה. בעבר, היו תקופות של חסימת נתיב השיט לאילת, והמדינהמהן המדינה סבלה נזק כלכלי, אך חסימת שיטהאפשרות לשיט חופשי בים התיכון לא תהיה נסבלת. מראשית קיומה ספגה ישראל פלישה קרקעית בכל הגזרות ותקיפות אוויר על כל המרחב. בחלק מהמלחמות הכריזו מדינות ערב גם על [[הסגר (מלחמה)|מצור ימי]], אך הצליחו לכפות אותו חלקית רק ב[[ים סוף]]. הפעולות נגד השיט הישראלי עשויות להתבצע במרחק גדול מחופי הארץ מבלי להתחשב בכוח האווירי של ישראל.
 
זירת הים התיכון מזמנת לישראל שני אויבים: סוריה מצפון ומצרים מדרום. עצם קיומם ויכולתם לתאם פעולה עוינת מחייבים את [[חיל הים הישראלי]] ליכולת פעולה בשתי הגזרות. המרחקים מנמלי האויב לרצועת החוף הים תיכוני של ישראל מאפשרים לכלי השיט שלו לבצע פעולה במהלך הלילה. וכך להקטין את הסבירות להיפגע ממטוסי חיל האוויר הישראלי.
10,172

עריכות