ספינות הסער – הבדלי גרסאות

* '''שיתוף מטוסי תקיפה''' - יעילות הטיל המתביית כנגד ספינות האויב הייתה גבוהה לעומת החימוש האווירי באותה עת שהיה פצצות פשוטות. הועלתה אפשרות להפעלת מטוסים כדי להתגבר על פער טווח הטילים. מפקד השייטת, [[הדר קמחי]], כשבנה את תורת הקרב, שאף להשתמש במטוסי תקיפה. תוך כוונה שיוזמנו בעת ההיערכות ויתקפו בעת ההסתערות. צוותי הספינות למדו והתאמנו בהקמת קשר עם מטוסים והכוונתם למטרה בים. חיל האוויר לא התלהב לשלב מטוסים לתקיפת כלי שיט בלילה כאשר סיכויי הפגיעה קטנים.
::שיתוף הפעולה אוויר-ים הופעל פעם יחידה ב[[קרב פורט סעיד]] בפתיחת המלחמה. מפקד חיל הים עמד על כך שספינות הסער יתקפו רק לאחר הגעת המטוסים. השתתפו מטוס [[F-4 פנטום]] שהגיע לשטח והטיל נורים. אליו הצטרפו 3 מטוסי [[A-4 סקייהוק]] שתקפו בפצצות אך לא פגעו. לדעת חיל האוויר היה זה בזבוז, אך לספינות הסער היה זה בדיוק הסיוע שנדרש. האוסות המצריות עסקו בהתגוננות, פתחו במנוסה ולא נערכו לירי טילים. לאורו של הנור האחרון הטיל ה[[F-4 פנטום]] את הפצצה האחרונה ופגע בספינת [[אוסה (ספינה)|אוסה]] מצרית והשמידה.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|אסף ולדן|עטלף מברזל - ראיון עם תא"ל מיל אליעזר פריגת טייס ה-F-4 פאנטום בקרב פורט סעיד|1213-21473|153, אוקטובר 2003}}.}} הכוונה להמשיך ולהזמין מטוסים לשלב ההסתערות נשארה בתורת הקרב בתוקף גם לאחר סגירת הפער בטווחי הטילים, עם ההצטיידות בטילי [[הרפון (טיל)|הרפון]] וגבריאל ארוך טווח.