אלקטרורצפציה – הבדלי גרסאות

'''אלקטרורצפטורים''' (אנגלית: ''electroreceptors''Electroreceptors), או '''קולטני חשמל''', הם [[מערכות חישה|אברי חישה]] או [[קולטן חישה|קולטני חישה]] [[ביולוגיה|ביולוגים]] המסוגלים לקלוט גירוי [[חשמל]]י. תופעה זו נצפתה כמעט אך ורק ב[[ביולוגיה ימית|בעלי חיים ימיים]] או אמפיביים, מאחר ש[[מים]] בעלי [[מוליכות חשמלית|מוליכות]] טובה יותר מאוויר., יוצאיאולם הדופןמחקרים הםאחרונים הראו כי התופעה קיימת גם אצל חלק מה[[קיפודניים]], [[תיקנאים]] ו[[דבורה (חרק)|דבורים]]. השימוש באלקטרורצפטורים נעשה בחישת-מיקום (זיהוי אובייקטים) וחישת תקשורת חשמלית (תקשורת חברתית ע"יעל ידי זיהוי שינויים ב[[שדה חשמלי]]).

אברי האלקטרורצפטורים בכל קבוצות [[בעלי חיים]] אלו מונעים [[אמבריולוגיה|אמבריולוגית]] ממערכות {{מונחון|מכנורצפטורים| מגיבים למאמץ, לחץ או מתיחה מכניים. מכנורצפטורים מגיבים ללחץ או כח פיזי המופעל עליהם וגורם להם לשנות את צורתם, וכך למתוח את קרומי התא שלהם. מכנורצפטורים מצויים בעור, בכישורי השריר ובאוזן הפנימית באיבר השבלול.}}. בדגים הם מתפתחים מ[[מערכת קו הצד]]. ברוב הקבוצות אלקטרורצפטורים הם פסיביים, והם בשימוש בעיקר במהלך הציד והטריפה. שתי קבוצות של דגי [[כליל גרמיים]] הם [[דג חשמל#דגי חשמל חלשים או חזקים|חשמליים בצורה חלשה]] ומשלבים אלקטרורצפטורים באופן פעיל; והם דגי-סכין הנאוטרופים (''Gymnotiformes'') ודגי הפיל האפריקאים (''Notopteroidei'').

בעלי חיים אשר להם אלקטרורצפטורים משתמשים באברי חישה אלו לצורכי איתור אובייקטים סביבםבסביבתם. זהיכולת חשובזו חיונית ב'''[[נישה אקולוגית]]''' בה בעלי חיים אינם יכולים להסתמך על [[ראייה]]: לדוגמה, במערות, במים עכורים ובלילה. דגים רבים משתמשים בשדות חשמליים לאיתור טרף מחופר בחול. עוברים של כמה מיני כרישים, וכרישים צעירים קופאים במקומם כשהם חשים באותות חשמליים של [[טורפים (ביולוגיה)|הטורפים]] שלהם. ישנה סברה מדעית כי כרישים מסוגלים להשתמש בחושיהם החשמליים המפותחים לצורך חישת ה[[השדה המגנטי של כדור הארץ]] באמצעות איתור הזרמים החשמליים החלשים המופקים משחייתם או מ[[זרם ים|זרמי האוקיינוס]]. אופן הליכתם של תיקנאים מסוימים עשוי להיות מושפע מנוכחות שדה חשמל סטטי, הם יעדיפו להימנע משדה חשמלי. דוגמה לכך הוא עש הכרוב שיעדיף להימנע משדות חשמליים.

בחישת-מיקום אקטיבית, בעלי החיים חשים את סביבתם באמצעות יצירת שדות חשמליים וגילוי הפרעות בשדות אלו באמצעות איבריםאיברי אלקטרורצפטוריםהאלקטרורצפטורים. שדות חשמליים אלו נוצרים ממרכז איברי חשמל מיוחדים המכילים [[תא עצב|תאי עצב]] ותאי [[שריר]] שעברו התאמה ושינוי. שדות אלו עשויים להיות מווסתים כך שצורת ה[[גל]] וה[[תדירות]] יהיו ייחודיים [[מין (טקסונומיה)|למין]] עצמו ולעתים לבעל חיים ספציפי. בעלי חיים המשתמשים ב'''קליטת חשמל אקטיבית''' כוללים את [[דג חשמל#דגי חשמל חלשים או חזקים|דגי החשמל החלשים]] שמייצרים פולסים[[פולס]]ים חשמליים נמוכים או כאות [[סינוס (טריגונומטריה)|סינוסואידלי]] מהאיברים החשמליים (בדרך כלל פחות מ[[וולט]] אחד). דגי חשמל חלשים מסוגלים להבחין בין אובייקטים בעלי [[מוליכות חשמלית|התנגדות חשמלית]] שונה וקיבולתובמידת מטעןה[[קיבול]] חשמלישלהם, העשוייםיכולת זו עשויה לסייע לזיהויבזיהוי האובייקט. לקליטת חשמל אקטיבית יש טווח של כאורך הגוף, אולם אובייקטים בעלי [[התנגדות חשמלית]] דומה לזו של המים הסובבים כמעט אינם ניתנים לזיהוי.

בחישת-מיקום פסיבית, בעלי החיים חשים בשדות ביו-חשמליים שבעלי חיים אחרים יוצרים ומשתמשים בהם כדי לאתרם. שדות חשמליים אלו מיוצרים על ידי כל בעלי החיים בשל פעילות [[מערכת העצבים]] וה[[שריר]]ים. מקור שני לשדות חשמליים בדגים הם משאבות [[יון|יוניות]] הקשורות ל {{מונחון|אוסמורגולציה|ויסות הלחץ האוסמוטי בתוך אורגניזם, אמצעי שבעזרתו שומרים האורגניזמים על הרמת ריכוז המים, מלחים, יונים וכדומה בתאי גופם.}} בממברנת הזימים. שדות אלו מוסדרים על ידי פתיחה וסגירה של הפה ופתחי הזימים. דגים רבים הטורפים דגים {{מונחון|אלקטרוגנים|מייצר חשמל ברקמה חיה}} משתמשים בפריקת השדות החשמלים שלהם לצורך איתורם. תכונה זו שלדגים הטורפים הניעהאתהניעה את דגי הטרף לפתח מערכות מורכבות יותר או בעלות תדר אותות גבוה יותר שמקשותהמקשות יותר על הטורפים לאתרם בדרך זו.

קליטה חשמלית פסיבית מתבצעת רק על ידי אלקטרורצפטורים אמפולריים, בדגים. הם מוכוונים לאותות התדרים הנמוכים (פחות מ[[הרץ]]). דגים משתמשים בקליטה חשמלית פסיבית במקוםכתחליף או כהשלמה של חושים[[חוש]]ים אחרים לאיתור הטרף ובתהליך הטריפה. בכרישים, חישה בלבד ב[[דיפול חשמלי]] מספיקה כדי לגרום להם לנסות לאכול את המקור הפולט.

דגי חשמל חלשים מסוגלים גם לתקשר באמצעות התאמת צורת הגל החשמלית שהם מייצרים, יכולת הידועה כ'''תקשורת חשמלית'''. דגים אלו עשויים להשתמש בזה לצורך [[חיזור]] ולצורך [[טריטוריה (בעלי חיים)|התנהגות טריטוריאלית]]. מינים מסוימים של שפמנונים משתמשים בפריקה החשמלית שלהם לצורך הצגה ראוותנית ומוחצנת. במין מסוים החי בנהר ב[[דרום אמריקה]] (''Hypopomidae'') תבנית הפריקה החשמלית זהה למתח הנמוך של חישת-מיקום אקטיבית של [[צלופח חשמלי]] ([[דג חשמל]] החזק ביותר בטבע). משערים כי מדובר בצורה מסוימת של [[חקיינות בטבע|חקיינות]], הדג מנסה לחקות את הצלופח המסוכן ולהרתיע בצורה הזו את טורפיו.