בנקאות קואופרטיבית – הבדלי גרסאות

הבנקאות הקואופרטיבית בישראל החלה בראשית המאה ה-20 עת הוקמו ב[[מושבה|מושבות]] ו[[יישוב|ישובים]] נוספים אגודות בשם "[[הלוואה וחיסכון]]". חלק מאגודות אלו הקימו בשנת 1932 בנק קואופרטיבי מרכזי בשם "[[בנק זרובבל]]" שסייע לאגודות בהון חוזר, הלוואות מיוחדות ואשראי לטובת רזרבה בנקאית. באותה תקופה הוקמו גם מספר בנקים קואופרטיביים נוספים כמו "בנק אשראי חברה הדדית", "בנק לקרדיט גומלין אגודה הדדית" ועוד. באותה תקופה פעלו כ-20 אגודות שיתופיות שבשמן הופיעה המילה בנק וכמה עשרות אגודות שיתופיות ל"אשראי וחיסכון".{{הערה|1=[http://www.icpas.org.il/upload/File/812-.pdf ביטאון "רואה החשבון" יוני 2008]}}.

במהלך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] נקנו מרבית האגודות על ידי בנקים מסחריים והפסיקו את פעולתן הקואופרטיבית. הבנק הקואופרטיבי האחרון לפעול היה "קופת העובד הלאומי נתניה" שנרכש על ידי [[בנק אוצר החייל]] בשנת [[2005]]. קצת לפני סגירתו היו לבנק 5600 חברים 2000 לקוחות ו[[מאזן]] של 88 מיליון ש"ח.{{הערה|1=[http://www.themarker.com/markets/1.230391 בנק ישראל ימנה מנהל מיוחד לבנק קופת העובד הלאומי, דה-מרקר, 14/4/2004]}}.

ביולי 2012 פורסמו מסקנות [[ועדת זקן|הועדה לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות]] בראשות [[המפקח על הבנקים]] [[דוד זקן]] שהמליצה כחלק מהצעדים לשיפור התחרותיות על הקמה של בנק קואופרטיבי.{{הערה|1=[http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/Survey/Pages/competition.aspx המלצות הוועדה לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות]}}.