המחאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 65:
'''המחאת ביטחון''' - לעתים ניתנים המחאות שלא לפרעון אלא במידה ויתמלאו תנאים מסוימים, למשל במקרה של השכרת דירה, להבטיח את שלמותה של הדירה או הבטחת תשלום שכר הדירה. בהמחאת ביטחון יש לכתוב את המילים "לביטחון בלבד". ברם, המחאה זו הינה המחאה רגילה לכל דבר ועניין, ובמידה והופקדה נטל ההוכחה הינו על המושך ולא על מוטב ההמחאה.
==כיבוד המחאה וחילולה==
על פי הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב-1992, בנק שהוצגה לו המחאה לפרעון, יזכה את חשבון לקוחו בסכום השיק עוד באותו היום, אך המדובר בזיכוי ארעי, ההופך לזיכוי של קבע לכל היותר לאחר שלושה [[יום עסקים|ימי עסקים]] נוספים. במהלך ימים נוספים אלו הזיכוי ניתן לביטול למפרע, אם הבנק לו הוצג השיק לפרעון סירב לפרוע אותו. דהינו, אם ההמחאה הוצגה ב 1 לחודש, אזי יתכן שהזיכוי יבוטל לא יאוחר מ, וכולל יום העסקים של ה, <math>4=1+3</math> בחודש. אם במהלך 3 ימים נוספים אלו חלו ימים שאינם[[יום שבתון|ימי עסקיםשבתון]] של כלל המשק, המועד ידחה בהתאם. זאת בהתאם להגדרה הרגילה של ימי עסקים.
 
ההמחאה עצמה עוברת במערכת של [[מסלקה]] בין בנקאית, שבה היא נבדקת, ומאושרת לפרעון תוך ביצוע התחשבנות הדדית בין הבנקים. ישנן המחאות שלא תיפרענה, אם מסיבה טכנית, כגון פגם בחתימה או בהיסב, אם בשל הוראת ביטול שניתנה להמחאה על ידי המושך, ואם בשל אי כיסוי מספיק בחשבון המושך. אי כיבוד המחאה על ידי הבנק הנמשך קרוי בפקודת השטרות "חילול".