תורת המוזיקה – הבדלי גרסאות

תורת המוסיקההמוזיקה חוקרת כיצד "עובדת" המוזיקה: היא בוחנת את השפה והתיווי של המוזיקה, ומבקשת לזהות דפוסים ומבנים בטכניקות של מלחינים שונים הנבדלים ב[[סוגה מוזיקלית|ז'אנרים]], סגנונות, או בתקופות היסטוריות. על מנת לזהות את הדפוסים, התאוריה של המוסיקההמוזיקה מזקקת ומנתחת את הפרמטרים הבסיסיים או האלמנטים של המוזיקה כגון: [[קצב (מוזיקה)|קצב]], [[הרמוניה]] (פונקציה הרמונית), [[מלודיה]], [[מבנה (מוזיקה)|מבנה]], [[צורה (מוזיקה)|צורה]], [[מרקם (מוזיקה)|מרקם]], וכדומה. באופן כללי, תורת המוסיקההמוזיקה עשויה לכלול כל הצהרה, אמונה או תפיסה של, או על, מוסיקהמוזיקה{{הערה|Boretz 1995}}אדם החוקר את המאפיינים הללו ידוע כתאורטיקן מוזיקה. חלק מהחוקרים משתמשים ב[[אקוסטיקה]], [[פיזיולוגיה]] אנושית ו[[פסיכולוגיה]] כדי להסביר איך ולמה המוסיקההמוזיקה נתפסת.

[[גובה (מוזיקה)|גובה]] [[צליל]] הוא תחושה סובייקטיבית, המשקפת בדרך כלל את הגובה הנמוך (תדר גל איטי) או הגבוה (תדר גל מהיר יותר) של צליל מסוים. בהקשר מוזיקלי, ישנם אנשים אשר ניחנו או פיתחו יכולת המכונה "[[שמיעה אבסולוטית]]" והם יכולים להקצות צליל בודד למקומו בסולם מוסיקלימוזיקלי. ניתן לשטות בתפיסת האדם את הצליל על מנת ליצור אשליות שמע. למרות המוזרויות התפיסתיות הללו, כמעט תמיד קיים קשר הדוק בין הדרך בה הצליל נתפס במוח האדם, לתדר הבסיסי שלו וקיים קשר (פחות הדוק) לרמת הלחץ של הצליל (הווליום שלו), לתוכן ההרמוני (המורכבות) של מנגינה/אקורד מסוים, ולקונוטציה ההיסטורית של גוון צליל מסוים שנשמע.{{הערה|Lloyd and Boyle 1978, 142.}} באופן כללי, ככל שהתדירות של רטט הגל (גל הקול) עולה, כך הצליל הנתפס גבוה יותר וככל שהתדירות של רטט הגל יורדת, כך גובה הצליל הנתפס נמוך יותר.{{הערה|Benade 1960, 31.}} עם זאת, אפילו עבור צלילים בעלי עוצמה שווה, הגובה הנתפס ותדר הגל הנמדד אינם עומדים במערכת יחסים לינארית פשוטה.{{הערה|Stevens, Volkmann, and Newman 1937, 185; Josephs 1967, 53–54.}}

כתיבה [[כוראל]]ית בארבעה קולות משמשת על מנת ללמד ולנתח את מוסכמות היסוד של המוזיקה, [[ימי הביניים|מימי הביניים]] ועד [[רומנטיקה|התקופה הרומנטית]] (פרק זמן שנמשך מ-1650-1900 בקירוב).{{הערה|Kostka and Payne 2004.}} במוסיקולוגיהבמוזיקולוגיה הגרמנית המסורתית, שיטת כתיבה זו מכונה: "[[הרמוניה פונקציונאלית]]".

* '''מבוא למוסיקהלמוזיקה: מערכת הצלילים; זמן ומקצב במוסיקהבמוזיקה''', האוניברסיטה הפתוחה.

* [[עודד אסף]] ו[[רון וידברג]], '''מבוא למוסיקהלמוזיקה: המלודיה; מז'ור, מינור, מודוס; מערכת הסולמות''', האוניברסיטה הפתוחה.

* עדו אברבאיה ורון וידברג, '''מבוא למוסיקהלמוזיקה: צעדים ראשונים ברב-קוליות; הרמוניה והמשפט ההרמוני''', האוניברסיטה הפתוחה.

* בנימין פרל ובת-שבע שפירא, '''מבוא למוסיקהלמוזיקה: מבנה, פסוק ומשפט''', האוניברסיטה הפתוחה