שיטות חלבונים – הבדלי גרסאות

*'''[[ריצוף קונספטואלי]]''': רצפם של רוב החלבונים אינם נקבע באופן ישיר, אלא מוסק מרצף ה [[mRNA]] על ידי שימוש [[הקוד הגנטי|בקוד הגנטי]]. בגלל [[מודיפיקציות שלאחר השעתוק]] לא תמיד הריצוף הקונספטואלי מספיק לריצוף החלבון בצורתו הפעילה.

* '''[[מוטגנזה מונחת אתר]]''': שינוי רצף ה-[[DNA]] המקודד לחלבון באתר ספציפי - בדרך כלל שינוי הגורם לשינוי ב[[חומצה אמינית]] אחת או הורדת [[דומיין חלבוני]]. השיטה מבוצעת על ידי שימוש בפריימרים המכילים את המוטציה בתגובת [[PCR]]. לאחר מכן מיוצר [[פלסמיד]] המכיל את ה[[גן (ביולוגיה)|גן]] [[מוטציה|המוטנטי]], הפלסמיד מוחדר ל[[אוקריוטיים|תא אאוקריוטי]] או ל[[חיידק]] ושם מיוצר החלבון המוטנטי. מעקב אחרי פעילותו של החלבון המוטנטי ביחס לחלבון הנורמלי מאפשר להבין את חשיבותה של החומצה האמינית או הדומיין שהוחלפו לפעילותו הנורמלית של החלבון.

* '''[[ניתוח פילוגנטי של חלבונים]]''': על פי תורת ה[[אבולוציה]], במשך הזמן משתנים רצפי ה-mRNA המקודדים לחלבון. לפיכך יש הבדלים בין [[חלבונים אורתולוגים]] מיצורים שונים (לדוגמה [[המוגלובין]] מאדם, מעכבר ומדג). חלקים שונים של החלבון נוטים לעבור שינויים אבולוציונים בתדירויות שונות, [[האתר הפעיל]] בחלבון נחשב לאזור השמור ביותר בין בעלי חיים שונים, כך ניתוח [[פילוגנטיקה|פילוגנטי]] מאפשר זיהוי אזורים חשובים החלבון ורומז על תפקידו.

* '''[[מחלות גנטיות]]''': מרבית המחלות הגנטיות הן מצבים שבהם עובר בתורשה חלבון שאינו תקין (מוטנטי). על ידי מציאת החלבון הלא תקין ואפיון ה[[סימפטום]] כתוצאה מן החלבון הלא תקין ניתן להסיק את הפעילות הנורמלית של החלבון.

* '''[[אימונוהיסטוכימיה]]''': צביעת רקמה מקובעת על זכוכית נושא (סלייד). על הסלייד מונח נוגדן ראשוני נקשר לחלבון הרצוי, לנוגדן הראשוני נקשר נוגדן שניוני המצומד לאנזים HRP, כאשר סובסטרט שמוסף בא במגע עם החלבון הוא משנה את צבעו וצובע את הרקמה - היתרון בשיטה הוא שנשמרת המורפולוגיה של הרקמה, השיטה משמשת לאבחון [[סרטן (מחלה)|סרטן]] ובמקרים מסוימים את דרך הטיפול במחלה. החיסרון בשיטה היא שקביעת החלבון אינה כמותית בדרך כלל, ורגישותה נמוכה ביחס לשיטות אחרות, כמו כן השיטה חשופה לצביעת רקע לא ספציפית.

[[תמונה:ImmunoF.gif|שמאל|ממוזער|150px|צילום חתכים אימונו פלורסנסטי של חלבון ממברנלי]]

[[תמונה:Flow Cy.gif|שמאל|ממוזער|150px|Flow Cytometry]]

 

:היתרון בשימוש ב-Flow Cytometry הוא שניתן להעריך את ביטוי החלבון על התא ולבחון אם יש יותר מאוכלוסיית תאים אחת, כלומר האם רמת הביטוי של חלבון ספציפית שונה בין תאים שונים. השיטה יעילה לגילוי חלבונים המוצגים על פני הממברנה או התוך התא (לגילוי חלבונים תוך תאיים יש לחורר את הממברנה תחילה) אך לא חלבונים מופרשים.