מבצרים צלבניים במזרח התיכון – הבדלי גרסאות

השלב הבא בהתפתחות הקסטרום מיוחס כולו לאדריכלים הצלבניים, שהכפילו את מערכות ההגנה של הקסטרום הפשוט ויצרו את ה[[מצודה קונצנטרית|קסטרום הכפול (מצודה קונצנטרית)]]. המצור הארוך של צבאות [[צאלחצלאח א-דין]] על [[כוכב הירדן|מבצר כוכב הירדן]] לאחר [[קרב קרני חיטין]] והקושי של הצבאות המוסלמיים להתגבר על חיל המצב הקטן יחסית, הוכיח את יעילות המבצר המוצב בנקודה אסטרטגית ומתוכנן ובנוי ללא דופי.

מתחילת [[המאה ה-13]] ירדה קרנו של הקסטרום כתוכנית המועדפת לביצורים צלבניים, והמבצר הצלבני המשיך להתפתח. המסדרים הצבאיים, שבתקופה האחרונה לקיום [[ממלכת ירושלים]] היו היוזמים והבנאים העיקריים של מערכות ביצורים, בנו מבצרים שמוקמו על פסגות גבוהות של הרים. הסיבה למפנה נעוצה בהתפתחות [[כלי מצור|מכונות המצור]], ובראשן ה[[טרבושה]] והשימוש בכלי [[ארטילריה]] אלו במספרים הולכים וגדלים. [[כרוניקה]] צלבנית מתקופת [[מסעי הצלב]] מציינת כי [[כדור (תחמושת)|כדורים]] שנורו מטרבושה הרסו כל דבר בו פגעו והפכו מבנים ל[[אבק]]. מסופר כי צבאות צאלחצלאח א-דין השתמשו ב-11 טרבושים במצור על מבצר [[קיר מואב|כרכ]] במהלך שנת [[1188]]. בעת [[המצור על עכו (1291)]] הפעילו הממלוכים לא פחות מ-90 כלי [[ארטילריה]] מסוג טרבושה כנגד [[חומה|חומות]] העיר. רוב מבצרי הקסטרום לא החזיקו מעמד כנגד התקפה ארטילרית מסיבית מסוג זה.

מעט מאד נותר מהקפלה במבצר כוכב הירדן, שמוקמה במקור באגף המערבי בקומה העליונה של המצודה הפנימית, ונהרסה לחלוטין בעת כיבוש המצודה על ידי צאלחצלאח א-דין. שברי פסלים וקיר בנוי מאבנים מסותתות היטב הם כל שנותר מהקפלה, שייתכן ונבנתה עם [[מגדל פעמונים]] - אלמנט נדיר ביותר. שברי כותרות [[עמוד]]ים שנמצאו במצודה הצלבנית הגדולה של [[לטרון|טורון דה שבלייה (לטרון)]] מעידים, ככל הנראה, על קפלה מסוגננת ומפוארת שנבנתה במקום. עדויות של נוסעים מ[[המאה ה-17]] ועד [[המאה ה-19]] מצביעים על מבנה הרוס של כנסייה, הנמצא במרכז המבצר. במבצרים אחרים שיבצו הצלבנים קפלות בתוך אחד מהמגדלים של המצודה. ד"ר אדריאן בועז משער כי ב[[אפולוניה|מבצר ארסוף]] שימש מגדל השער הצפוני כקפלה{{הערה|1=Adrian Boas. Archaeology of the Military Orders (Routledge 2006) page 153}}. קפלה צנועה נשתמרה היטב במגדל הדרום מזרחי של הקמרון הפנימי של [[מבצר הים בצידון]]. כנסייה ידועה נוספת נמצאת ב[[מבצר עתלית]] של [[מסדר אבירי היכל שלמה|מסדר הטמפלרים]], ונודעה במשך השנים כאחת מהיפות שבדוגמאות [[אדריכלות גותית|האדריכלות הגותית]] בישראל, אולם רעש האדמה של שנת [[1837]] החריבה כמעט עד היסוד. מתיאורים שיש בידינו עולה כי לכנסייה היה [[אפסיס]] ראשי, אשר פנה לכיוון מזרח ומלבדו עוד שלוש אפסידות נוספות. הכנסייה נבנתה בצורה א-סימטרית וב[[אדריכלות גותית|סגנון גותי "קלאסי"]]. שרידי קירות הכנסייה, כולל החלונות, מונחים היום במרכז המבנה.

מלאכת בניית המבצר הצלבני החלה בבניית [[יסודות (בנייה)|יסודות]] עמוקים שנחפרו עד לסלע הבסיס של אתר הבנייה. באתר החפירות של [[מצד עתרת]] נחשפו יסודות המבצר בחפירות שנערכות במקום מאז שנת [[1994]], ובהם 3 סוגים שונים של ביסוס. בדרום המצודה נחפרה תעלה עמוקה אל תוך [[סטרטיגרפיה|שכבות]] הסלע של התל, במזרח נבנתה החומה הצלבנית על גבי חומה עתיקה, שמקורה ככל הנראה מ[[התקופה ההלניסטית]]. בצד צפון נבנתה החומה על יסודות חלשים של מבנה בזלת בעומק של חצי מטר. הבנייה החפוזה נבעה, ככל הנראה, מהאיום של הצבא המוסלמי בפיקודו של צאלחצלאח א-דין שהתקרב למבצר. ואכן, חומה זו היא שהותקפה על ידי חפרים מוסלמיים ודרכה פרצו אל תוך המבצר.

ה[[אבן לבנייה|אבן]] ששימשה ל[[בניה|בניית]] מבצרים צלבניים נחצבה בדרך כלל מהאזור הסמוך למבצר. באזורי ה[[הר]]ים ו[[השפלה]] נעשה שימוש ב[[אבן גיר]] מקומית, באזור ה[[כנרת]] ובצפון [[עמק הירדן]] ב[[בזלת]], וב[[מישור החוף]] ב[[אבן חול|אבני חול]] ו[[כורכר]], הקלות יותר ל[[כרייה]] אך פחות עמידות. בפרויקטים גדולים, בעיקר של המסדרים הצבאיים שמשאביהם הכספיים היו ניכרים, הביאו הבנאים הצלבניים אבנים על פי הצורך ועל פי תכונות החומר ממספר מקורות. במבצר [[כוכב הירדן]] שימשה הבזלת שנחצבה מחפיר המבצר לבניית החומה, המגדלים והמבנים הפנימיים. אבן גיר שהובאה ממרחק (ככל הנראה מהרי [[הגלבוע]]) שימשה לאלמנטים אדריכליים, לחלק הפנימי של חרכי הירי, ל[[קשת (מבנה)|קשתות]], למסגרות ה[[חלון|חלונות]] ולמבנים בחלק העליון של המבצר הפנימי. אבן גיר מהודרת יותר שימשה לבניית ה[[קפלה]]. בזלת ואבן גיר שימשו גם לבניית מבצר מרגט ו[[מצד עתרת]], שבנאיו היו ברי מזל כיוון שהמבנה הגאולוגי של האתר הורכב משכבת אבן גיר מעל שכבת בזלת. הצלבנים קילפו את השכבה העליונה והשתמשו באבנים לבניית קירות המבצר, ובגושי בזלת גסים ופצלים קטנים למילוי המרווחים בין קירות החומה והקמרונות{{הערה|1=Denys Pringle, Qasr Al-'Atra, in Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetteer, Cambridge University Press, (1997), pp. 85}}. לבנייה באבן בזלת היה גם יתרון חזותי. לקירות השחורים של מבצר מרגט הייתה השפעה מרתיעה שנוצלה במלואה על ידי הצלבנים. יש יסוד להנחה כי האדריכלים הצלבניים השתמשו ביסוד פסיכולוגי ובהופעה התיאטרלית בבניית חומות גבוהות ומגדלים מאסיביים המקרינים עוצמה{{הערה|1=Adrian Boas. Archaeology of the Military Orders (Routledge 2006) page 183}}. השפעה זו ניכרת בהחלטתו של [[צאלחצלאח א-דין]] שלא לצור על מבצרים אלו במהלך מסע הכיבוש של שנת [[1188]]. מראם האימתני "הבטיח" את התשת הצרים והפחית את אומץ לבם.