זיהום קרקע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפניה לדף מאזן אקולוגי#זיהום קרקע |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
#REDIRECT [[מאזן אקולוגי#זיהום קרקע]]
==זיהום קרקע==
'''זיהום קרקע''' נגרם על ידי הנוכחות של כימיקלים קסנוביוטיים (מעשה ידי אדם) או שינוי אחר בסביבת הקרקע הטבעית. מקורות זיהום הקרקע העיקריים הם תחנות דלק, תעשייה, תחבורה, מוסכים, פסולת בניין ו[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2014512 זיהום מתעשיות ביטחוניות].
הכימיקלים השכיחים ביותר המעורבים הם פחמימנים נפט , פחמימנים ארומטיים, ממסים, חומרי הדברה, עופרת, ומתכות כבדות אחרות.
==סיכונים מזיהום קרקע==
קרקע מזוהמת עלולה להוות סיכון בריאותי וסביבתי באופנים שונים
*'''פגיעה באדם'''
*דרך מערכת העיכול: שתיית מים מזוהמים, בליעת קרקע מזוהמת, אכילת ירקות ופירות שנחשפו לקרקע מזוהמת.
דרך מערכת הנשימה: נשימת חלקיקי אבק שמקורם בקרקע מזוהמת, נשימת אדי מזהמים החודרים לחללים תת קרקעיים במבנים, או המתנדפים ממים מזוהמים בשעת מקלחת חמה
*דרך העור : באמצעות מגע ישיר או בשעת מקלחת במים מזוהמים
*'''פגיעה בחי ובצומח''': זיהום מקרקעות עלול להגיע לבתי גידול, כגון אפיקי נחלים ולפגוע
במערכות האקולוגיות. חלק מהמזהמים נצברים בגוף הצומח והחי ומהווים בכך סיכון
עתידי לאדם. בנוסף, הזיהום פוגע במערכת הביולוגית בקרקע ובמבנה הפיזי שלה ומביא
לירידה בפוריותה, באיכות התוצרת החקלאית ובכמותה.
*'''פגיעה במקורות מים''': כ-75% ממקורות המים של ישראל הם תת קרקעיים, כלומר, מי
תהום. מזהמים המצויים בקרקע עלולים להיות מוסעים עם חלחול המים אל מי התהום.
קצב תנועת מזהמים במי התהום תלוי בתכונת מסיסותם. המזהמים המסיסים מאוד
במים נעים בקצב תנועת מי התהום. מרחב הפעילות האנושית בכלל והתעשייתית בפרט
במדינת ישראל מצוי מעל מקווי מי התהום המרכזיים. לפיכך רוב האתרים המזוהמים,
מצויים אף הם מעל מי התהום ועלולים לזהם אותם.
ואכן, על פי נתוני משרד הבריאות, בשנים האחרונות נסגרו במחוז תל אביב 96 קידוחי מי שתיה, שהם 58% מכלל הקידוחים שהיו במחוז בשנת 1980. מתוך 85 קידוחים שנותרו עדיין פעילים, התגלו מזהמים אורגנים ב- 52 קידוחים (61%) [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1619701 {1}]
==טיפול בקרקע מזוהמת==
זיהום הקרקע מתגלה לרוב רק כאשר מצטברות כמויות גדולות של מזהמים. כאשר קיים חשד לאתר מזוהם, ננקטים מספר צעדים מקדימים טרם השיקום עצמו. צעדים אלו כוללים ביצוע סקר היסטורי של האתר וביצוע [http://www.easytop.co.il/?p=4126 סקר קרקע] שמטרתו להגדיר את ריכוז המזהמים וסוגם. לאחר הגדרת הזיהום מוגדרת תוכנית לשיקום הקרקע בהתאם לממצאים.
השיקום יכול להתבצע באתר עצמו (in situ) או מחוץ לאתר (ex situ). טיפולי in situ נפוצים הם טיפול ביולוגי, חמצון, וקיבוע מתכות. טיפולי ex situ מתבצעים לרוב ע"י סילוק הקרקע לאתרי פסולת מורשים או ע"י שריפה. הקרקעות מועברות בעיקר לאתר הגדול ביותר מסוגו- אתר ה"אפעה" הממוקם במישור רותם, שבו נמצא התא הגדול ביותר מסוגו לטיפול ביולוגי בקרקעות מזוהמות. התא מכיל בזמן נתון כ 40,000 טון קרקע מזוהמת ברמות זיהום מעל 5000 [[TPH]] ,ללא הגבלת רמת הזיהום. כאשר רמת הזיהום מופחתת לכ0.5%, הקרקע ממוחזרת ומשמשת ככיסוי בתא לפסולת מעורבת (אורגנית). גודלו של התא ושיטות הטיפול החדשניות הוזילו בצורה דרסטית את הטיפול בקרקעות מזוהמות בשנים האחרונות.
==חוק קרקעות מזוהמות בישראל==
כיום אין בישראל חקיקה ראשית המכוונת מלכתחילה ובמפורש להתמודד עם תופעת זיהום הקרקע. לפיכך, אין בחקיקה הגדרה מפורשת של "קרקע מזוהמת". עם זאת, בכלי החקיקה הקיימים יש חקיקה ראשית וחקיקת משנה המשמשות למטרה זו. אפשר לטפל בגורמים המזהמים את הקרקע על-פי שישה חוקים. בהסתמך על שלושה מהחוקים האלה תוקנו חמש תקנות וצו. החוק החשוב ביותר כיום מהחוקים הנוגעים בזיהום קרקע הוא חוק המים, התשכ"א-1961, שכן יש מתאם גבוה בין זיהום קרקע לזיהום מקורות מים. שלוש מארבע התקנות האמורות תוקנו על סמך חוק זה. במשרד להגנת הסביבה גובשה הצעת חוק לשיקום קרקעות. מטרת החוק המוצע היא לאגד את כל נושא מניעת זיהום קרקעות ושיקום קרקעות מזוהמות במסגרת משפטית אחת. הנושאים העיקריים שהחוק המוצע מתמודד אתם הם טיפול בזיהומים שנעשו בעבר ומניעת זיהומים בעתיד, תוך חלוקת הנטל ועלויות הטיפול בין הגורמים המחזיקים בקרקע או שהקרקע שייכת להם. כמו כן, כלולים בהצעה הליכים מנהליים ומנגנונים כספיים לטיפול בזיהומים שנעשו בעבר. ההצעה מתבססת על הניסיון שנצבר במשרד להגנת הסביבה בטיפול בקרקעות מזוהמות על בסיס החקיקה הקיימת, והיא מותאמת למשטר הבעלות על הקרקעות ולאופי הליכי התכנון בארץ[http://www.easytop.co.il/?p=4121 {2}].
==טיפול ביולוגי בקרקעות מזוהמות==
[http://www.easytop.co.il/?p=4345 שיקום הקרקע באמצעים ביולוגיים] מתחלק לשיטות המרכזיות הבאות:
*'''שיקום באמצעות מיקרואורגניזמים''' - טיפול ביולוגי המבוסס על עידוד פעילות מיקרואורגניזמים הניזונים מהחומרים המזהמים ומפרקים אותם. טיפול מסוג לזה מבוצע בדרך כלל בקרקע המזוהמת בתזקיקי דלקים קלים (לדוג' בנזין) או במזהמים בעלי תכונות דומות.
*'''שיקום באמצעות צמחייה''' (phytoremediation)- מבוסס על יכולת הצמחים לספוח את הרעלנים. הצמחים מתפקדים כמעין פילטרים, וסופחים את המזהמים דרך השורשים והעלים. שיקום זה מתאים לאתרים גדולים מאוד ששיטות ביולוגיות אחרות אינן מתאימות להם. הטיפול דורש זמן רב אך הינו זול יחסית ובלתי מזיק לסביבה.
*'''שיקום בעזרת פטריות''' (mycoremediation) -מבוסס על יכולת הפטריות להפריש אנזימים שגורמים לפירוק המזהמים.
יתרונות השיקום הביולוגי מתבטאים בעלות נמוכה יותר, באפשרות לטפל באתר עצמו ללא השלכות על הסביבה, באפשרות לסלק מגוון רחב של מזהמים ובכך שמדובר בהליך טבעי.
חסרונות השיקום הביולוגי מתבטאים בכך שלא כל סוגי המזהמים ניתנים לפירוק ביולוגי, לעתים התהליכים הם מאוד ספציפיים לחומר מסוים, משך הטיפול עלול להיות ארוך ולעתים קשה לשערך את השפעתו על הקרקע המזוהמת.
==מידע נוסף==
*[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ContaminatedSoil/ContaminatedSoilIntroduction/Pages/default.aspx קרקע מזוהמת מהי?] אתר המשרד לאיכות הסביבה
*[http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1619701 בשל זיהומים: שני שליש מקידוחי המים במחוז ת"א נסגרו ב-30 השנים האחרונות] צפריר רינת, 2012, הארץ
*[http://www.easytop.co.il/?p=4829 שיקום קרקעות מזוהמות]
| |||