בוטאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית חשד למילים בעייתיות
שורה 51:
|}
 
'''בוטאן''' ([[מונחון IUPAC|שם מדעי]]: '''Butane''') הוא אחד ה[[פחמימן|פחמימנים]] הפשוטים ממשפחת ה[[אלקאנים]]. [[כתיב כימי|נוסחתו הכימית]] היא C<sub>4</sub>H<sub>10</sub> או באופן מורחב: CH<sub>3</sub>CH<sub>2</sub>CH<sub>2</sub>CH<sub>3</sub> או, בצורתו האחרת ([[איזובוטאן]], CH(CH<sub>3</sub>)<sub>3</sub>). מולקולת הבוטאן בנויה משרשרת בלתי מסועפת של ארבעה אטומי [[פחמן]] שאליהם קשורים עשרה אטומי [[מימן]]. זהו [[גז]] דליק, אשר ניתן לנזל אותו בקלות ומשמש בעיקר לחימום ול[[בישול]]. שריפת בוטאן בנוכחות מספקת של [[חמצן]] יוצרת [[פחמן דו-חמצני]] ו[[מים]] ([[בעירה|שרפה מלאה]]), בעוד ששריפה בחוסר חמצן יוצרת [[פיח]] (פחמן) ופחמן חד-חמצני ([[בעירה|שרפה חלקית]]). מכיוון שהגז חסר [[צבע]] ו[[ריח]], נהוג להוסיף למכלי הגז המיועדים לשימוש ביתי תרכובת גופרית בעלת ריח אופייני, לשם זיהוי דליפות ומניעת תאונות. בין שימושיו הנוספים הוא נמצא במצתים לסיגריות ובמכלי ניקוי בלחץ המיועדים לניקוי מוצרי [[אלקטרוניקה]]. גז זה מגיע לצרכנים במצב נוזלי במכלי הגז בגלל הלחץ הרב בתוך המכל. כשהבוטאן הנוזלי משתחרר מן המכל הוא הופך מיד לגז.כשה
 
עומר ליפסגר הומו
הבוטאן התגלה בשנת 1876 על ידי גוביי עומאר חוקר אנגלי ממוצא מצרי.
 
<center>