הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמה בדיני הנזיקין"

בשנת 2005, תוקן חוק פעם נוספת. במסגרת תיקון זה נקבע בסעיף 5ב לחוק כי [[נתין]] של [[מדינת אויב]], או פעיל [[ארגון טרור|בארגון מחבלים]]] או מי שפעל כשליח שלהם אינו זכאי להגיש תביעה נגד המדינה. החריגים לכלל זה מצוינים בתוספת הראשונה לחוק וכוללים אסירים שנתונים במשמרת המדינה, בתנאי שלאחר שחרורם מהמשמרת לא חזרו לפעילות בארגון טרור. בנוסף, בסעיך 5ג לחוק נקבע שהמדינה אינה אחראית לכל נזק - גם כזה שנגרם בפעולה לא מלחמתית - באזור שהוכרז כ"איזור עימות", בכפוף למספר חריגים מצומצמים.
לצד צמצום זכות התביעה כנגד המדינה, נקבע ששר הביטחון יקים ועדה שיכולה להחליט על מתן פיצויים לנפגע ספציפי, גם כשאינו זכאי להגיש תביעה.
 
====פסילת סעיף 5ג לחוק====
ב[[פסק דין עדאלה]] הפעיל בית המשפט העליון את סמכותו לבצע [[ביקורת שיפוטית]] ופסל סעיף מחוק הנזיקים האזרחיים סעיפים בשל אי חוקיות. בית המשפט העליון קבע כי סעיך 5ג לחוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות החוקתיות מכוח [[חוק יסוד כבוד האדם וחירותו]] ועל כן הוא בטל.‏‏{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/05/760/082/A13/05082760.a13.htm ‏בג"ץ 8276/05 '''עדאלה נ' שר הביטחון'''] (ניתן ב-12.12.2006).‏}}
 
===התפתחות הפסיקה===
בפס"ד בני עודא קבע השופט [[אהרון ברק]] כי כדי להבדיל בין פעולה מלחמתית לפעולה שבשגרה, יש להבחין בין פעולת לחימה לפעולות שיטור רגילות. השופט ברק מציג מספר אינדיקציות שיוכלו לעזור בהבחנה: מהי מטרת הפעולה? מהו מקום האירוע? מהו משך הפעילות? הוא אף מורה לבחון את זהות הכוח הצבאי הפועל, האיום שקדם לפעולה ושנצפה ממנה, עוצמת הכוח הצבאי הפועל והיקפו של האירוע. באמצעות קריטריונים אלה יוצר השופט ברק מבחנים ממוקדמים לצורך זיהוי של פעולה מלחמתית.{{דרוש מקור}}
 
הרחבת האחריות לאחר פסק דין בני עודא באה לידי ביטוי בעוד מספר פסקי דין, דוגמה לכך הוא פסקבפסק הדין בעניין אחמד אבו סמרה, בו נקבע כי ייתכנו מקרים בהם המדינה תישא באחריות אפילונזיקין עללנזקים מעשיםשהיא שלאלא היאגרמה, בעצמהאך עשתההיה אלא מעשים שהיא הייתה צריכהעליה למנוע. בענייןפרשת אבו סמארה תובעיםעסקה תושבים פלסטינים את המדינה על כך שלא מנעה התפרעויותבהתפרעויות של תושבים יהודיים מכפר דרום., התפרעויות היהודיםאשר גרמו לנזקלנזקי ברכושוף ובגוףורכוש הפלסטינייםלפלסטיניים. ואלההתושבים תובעיםהפלסטינים תבעו את המדינה ברשלנותבעילות ובהפרתשל רשלנות והפרת חובה חקוקה., כאמורעל השופטכך אינושלא פוסלמנעה אפשרותאת לתביעהההתפרעויות. מסוגבית זה למרות שהנזקהמשפט לא נגרםפסל ישירותאפשרות עללתביעה ידימסוג המדינה.זה , אולם הוא קובענקבע כי תביעות כאלה צריכות להיבחן בזהירות יתירה.: יש לבחון האם היה על המדינה לצפות את הנזק, האם היא לא נקטה באמצעים ראויים למניעתו והאם מתקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה ובין הנזק שנגרם.{{דרוש מקור}}
====פסק דין אבו סמרה====
הרחבת האחריות לאחר פסק דין בני עודא באה לידי ביטוי בעוד מספר פסקי דין, דוגמה לכך הוא פסק הדין בעניין אחמד אבו סמרה, בו נקבע כי ייתכנו מקרים בהם המדינה תישא באחריות אפילו על מעשים שלא היא בעצמה עשתה אלא מעשים שהיא הייתה צריכה למנוע. בעניין אבו סמארה תובעים תושבים פלסטינים את המדינה על כך שלא מנעה התפרעויות של תושבים יהודיים מכפר דרום. התפרעויות היהודים גרמו לנזק ברכוש ובגוף הפלסטיניים ואלה תובעים את המדינה ברשלנות ובהפרת חובה חקוקה. כאמור השופט אינו פוסל אפשרות לתביעה מסוג זה למרות שהנזק לא נגרם ישירות על ידי המדינה. אולם הוא קובע כי תביעות כאלה צריכות להיבחן בזהירות יתירה. יש לבחון האם היה על המדינה לצפות את הנזק, האם היא לא נקטה באמצעים ראויים למניעתו והאם מתקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה ובין הנזק שנגרם.
 
====פסק דין עדאלה====
הלכתבעקבות בניהתיקונים עודאלחוק גרמה לאי נוחות מסוימת בקרב המחוקק והובילה לשני גלים מרכזיים של חקיקה (לעיל). בעקבותהנזיקים החקיקההאזרחיים הוגשה עתירה של ארגון הזכויות [[עדאלה]], כנגד סעיפיסעיפים החוקגב האחרוניםו-5ג לחוק. העותרים דרשו לבטל את סעיף 5(ג) ואת סעיף 5(ב). השופט ברק קובעקבע כי אין לסעיףהצדקה 5(ג)עניינים הצדקהלסעיף עניינית, זכותכיוון שזכות התביעה כבר הוגבלה בס' 5(א), ואין צורך בהגבלה נוספת, כזוובלתי המעניקהסבירה למדינהכמו חסינותזו גדולהשבסעיף בהרבה5ג. מהתחום הסביר.עם לכןזאת, נקבעהוחלט כישלא דינולבטל שלאת סעיף 5(ג)להתבטל.ולהשאיר באשראת לסעיףהשאלה 5(ב"צריך עיון"), שכן הסעיף עוסק בארגוני מחבלים - אשר פועלים במוכוון כדי לפגוע באזרחי ישראל. על כן החליט [[בית המשפט מגלההעליון]] יותרלהפעיל היסוס,את שכןסמכותו בסעיףלבצע מדובר[[ביקורת עלשיפוטית]] ארגוניופסל מחבלים-נושאאת רגישסעיף שהקביעה בעניינומחוק קשההנזיקים יותרהאזרחיים. סעיףבית 5(ב),המשפט נשארהעליון לכןקבע בצריךכי עיון.סעיך פסק דיןלחוק זהפוגע ניתןבאופן בדצמברבלתי 2006,מידתי והכנסתבזכויות טרםהחוקתיות הגיבהמכוח עליו[[חוק יסוד כבוד האדם וחירותו]] ועל כן הוא בטל.‏‏{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/05/760/082/A13/05082760.a13.htm ‏בג"ץ 8276/05 '''עדאלה נ' שר הביטחון'''] (ניתן ב-12.12.2006).‏}}
 
===פסיקת בתי משפט מחוזיים===