לבוש מסורתי ביישוב הישן – הבדלי גרסאות

ישנם סממנים בלבוש שמבדילים בין רווקים לנשואים, סממנים אלו ניתן למצוא בפרטי הלבוש של ימות החול ובפרטי הלבוש של שבתותימות וחגיםהקודש.{{ש}}הסממן המובהק ביותר של ימות החול מצוי בבגד העליון - גברים רווקים לובשים חלאטקפוטה שחורשחורה ואילו [[חסיד]]ים נשואים לובשים קאפטןקפטאן ירושלמי, הארוג פסים אפורים ושחורים<ref>לבוש סה נהוג כיום רק ב[[חסידות תולדות אהרן]] ומעט ב[[חסידות תולדות אברהם יצחק]]</ref>. בלבוש ימות הקודש החגיגי מצוי סממן יחיד המבדיל בין הרווקים והנשואים והוא צבע ה[[גרב]]יים. ברוב חצרות החסידות, צבע גרביי הרווקים שחור כבכל ימות השנה ואילו זה של הנשואים לבן. [[אדמו"ר]]ים ו[[רב]]נים נוהגים ללבוש מעל הלבוש קפוטה שחורה מבהיקה. הדבר נועד כדי להבדילם מהחסידים הפשוטים ולהבליט את חשיבותם וייחוסם.

מערכת הלבוש של נכבדי הערבים, כשל רבים מתושבי {{ה|אימפריה העות'מאנית}}, כללה את הדגם המקורי של מעיל הקאפטאן - מעיל פסים, בהיר בדרך כלל, וארוך. הקפטאן נקרא ב[[ערבית]]: '''قُفْطَان''' ('''קֻפְטַאן'''), ב[[טורקית]]: '''kaftan''', וב[[פרסית]], שהיא כנראה מקור השם: ''' خفتان''' ('''ח'פתאן''').{{הערה|בפרסית, נהגה השם ח'פתאן אך גם '''quftan''', המציין במקור סוג של שריון שנהגו ללבוש או לעטות בעתות מלחמה.}} שמו ב[[יידיש]], כשגור בפי אנשי [[היישוב הישן]] ה[[אשכנזים]], היה [[געלע קאפטן]].

אנשי [[היישוב הישן]] ב[[ירושלים]], הלובשים קאפטן ירושלמי, נוהגים לקרוא לו "קאפטן" - קיצור, ללא תוספת. (להבדיל מה'''"עס חלאט"''' שהוא הכינוי הירושלמי לבעקיטשעלבעקישע ותרגומו: "בגד לארוחות").