חגי ישראל ומועדיו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Badidipedia (שיחה | תרומות) מ ←מועדים מהתורה: ניסוח |
|||
שורה 13:
* '''[[ראש חודש]]:''' היום הראשון לחודש, וייתכן שקשור גם ליציאת מצרים שהרי המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל לפני יציאת מצרים היא [[קידוש החודש]].
* '''[[פסח]]:''' [[יציאת מצרים]] ולידתו של [[עם ישראל]] כעם. אוכלים [[מצה|מצות]] לזכר הלחם שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים.
* '''[[שביעי של פסח]]:''' [[קריעת ים סוף]]. סיום איסור [[חמץ]] במוצאי החג.
* '''[[שבועות]]:''' [[מתן תורה]] ב[[הר סיני]].
* '''[[ראש השנה]]:''' יום בו [[תקיעת שופר|תוקעים בשופרות]] כדי להכריז על יום דין לכל ברואי העולם ועל בואו של יום הכיפורים עשרה ימים לאחר מכן.
שורה 19 ⟵ 20:
* '''[[שמיני עצרת]]:''' יום חג נוסף לאחר שבעת ימי חג הסוכות.
שבעת המועדים מלבד ראש חודש ושבת נקראים "מקראי קודש", כלומר אסורים בעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]], ומ[[חז"ל|דרבנן]] גם איסורי [[שבות]] ושאר איסורי חז"ל לשבתות. מצווה המשותפת לכל ימי מקרא קודש היא הדלקת [[נרות שבת ויום טוב]]. שבת ויום הכיפורים אסורים בעשיית כל מלאכה, אך המועדים האחרים (כולל היום האחרון של פסח) מוגדרים כ"[[יום טוב]]" ומותרים בעשיית [[מלאכת אוכל נפש]]. ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אך נוהגים בו יותר בחגיגיות ויש הנוהגים שלא לעשות בו מלאכות מסוימות. [[חול המועד]] מותר במלאכה פשוטה, אך אסור לעבוד בו.
===שלושת הרגלים===
שורה 62 ⟵ 63:
|-
| סוכות (חג)|| חג הסוכות,{{הערה|ויקרא פרק כג, פסוק ל"ד; דברים פרק טז, פסוק ט"ז; דברים פרק לא, פסוק י'; זכריה פרק יד, פסוק ט"ז-י"ט; דברי הימים ב פרק ח, פסוק י"ג; עזרא פרק ג, פסוק ד}} חג האסיף{{הערה|שמות פרק לד, פסוק כ"ב}} || חג האסיף || חג || אין
|-
| שמחת תורה (חג)|| שמיני עצרת,{{הערה|ויקרא פרק כג, פסוק ל"ד; דברים פרק טז, פסוק ט"ז; דברים פרק לא, פסוק י'; זכריה פרק יד, פסוק ט"ז-י"ט; דברי הימים ב פרק ח, פסוק י"ג; עזרא פרק ג, פסוק ד}} חג {{הערה|שמות פרק לד, פסוק כ"ב}} || חג || חג || אין
|}
| |||