עמוס קינן – הבדלי גרסאות

 

בליל שבת, [[20 ביוני]] [[1952]], נזרקה פצצה אל מרפסת דירתו ב[[תל אביב]] של [[שר התחבורה]] [[דוד צבי פנקס]] שכיהן כנציג מפלגת [[המזרחי]]. פתיל הפצצה הוצת אך כבה בעת שפגע בקיר. למחרת היום, במוצאי שבת, בשעה אחת וחצי אחר חצות, נזרקה פצצה נוספת לדלת דירתו של השר ונגרם נזק רב לדירה, אך השר ובני ביתו לא נפגעו. המשטרה לכדה את עמוס קינן ו[[שאלתיאל בן יאיר]] בעת שיצאו מבניין מגוריו של השר, והשניים הועמדו לדין בחשד שהטילו את הפצצות, כמחאה על התקנה שהשביתה את תנועת המכוניות הפרטיות בישראל ב[[שבת]]ות לשם חיסכון ב[[דלק]]. בחקירתם במשטרה ניצלו השניים את [[זכות השתיקה]]. להגנתם טענו בבית המשפט המחוזי כי הזדמנו למקום המעשה, לאחר שקינן קיבל ידיעה אנונימית כי עומד להתרחש בו אירוע מעניין.{{הערה|{{דבר||עדות של עמוס קינן|1952/09/10|00408}}}} השופט [[זאב צלטנר]] קיבל את גרסת הנאשמים וזיכה אותם. המדינה ערערה על הזיכוי ב[[בית המשפט העליון]], אך הערעור נדחה‏‏ [[זיכוי מחמת הספק|מחמת הספק]]{{הערה|1=‏ע"פ 139/52 [http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/g-5200139.pdf היועץ המשפטי נגד עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר], ניתן ב-27.3.1953‏ }}. לאחר מותו של קינן סיפר [[יעקב חרותי]], אף הוא איש לח"י לשעבר שהיה מעורב במספר מחתרות באותה תקופה, שסיפק את הפצצה לקינן בלא שידע מה יעדה{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|ההונאה ששמה קץ לחברות שלי עם עמוס קינן|1107185}}}}. ב[[הספד]] על קינן כתב [[אורי אבנרי]] כי קינן מעולם לא הסתיר ממנו את מעורבותו בהנחת הפצצות{{הערה|1=[[אורי אבנרי]], [http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/925/965.html?hp=1&loc=7&tmp=1838 עמוס קינן הסתלק, כמו התרבות שהייתה וגוועה], nrg, {{כ}}5.8.2009 ‏}}. בספר "על דעת עצמו" מזכירה נורית גרץ רעייתו של קינן שיחה ביניהם בה הודה בפניה בהשלכת הפצצה.{{הערה|נורית גרץ, ‏'''על דעת עצמו''', הוצאת עם עובד, 2009, עמ' 315-316‏|שם=עדע 31}} השר פנקס נפטר מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]], חודשיים לאחר השלכת הפצצה. לדבריו של קינן, כמוזכר בספרו הביוגרפי, המניעים למעשה היו תסכול של יוצאי הלח"י משלטון [[מפא"י]]. למעשה הכוונה הייתה ליצור הסלמה ולערער את שלטון מפא"י בארץ.{{הערה|שם=עדע 31}}

 

===השהות בפריז===