ויקיפדיה

יצחק משה אלבוגן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7:
בילדותו למד ב[[ברסלאו]], אצל דודו, פרופ' ר' [[יעקב לוי (חוקר)]], בעל '''אוצר לשון התלמודים והמדרשים'''{{הערה|''Neuhebräisches und chaldäisches Wörterbuch über die Talmudim und Midrashim'' (4 volumes); Leipzig, F.A. Brockhaus, 1875-1889; second edition: ''Wörterbuch über die Talmudim und Midraschim'' (4 volumes); Berlin Wien, B. Harz, 1924.}} הן [[לימודי קודש]] והן [[לימודי חול]].{{הערה|שם=אלבוגן|לפרטים ביוגרפים על אלבוגן, ראו בכריכה הפנימית של המהדורה העברית של ספרו: '''התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית''', תרגם מגרמנית על פי המהדורה השלישית: [[יהושע עמיר]], ערך והשלים: [[יוסף היינמן]], בהשתתפות [[ישראל אדלר]], [[אברהם נגב]], [[יעקב פטוחובסקי]] ו[[חיים שירמן]]; תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשל"ב-1972 (להלן: "התפילה בישראל").}}
 
בשנת [[1891]] החל ללמוד ב[[בית המדרש לרבנים בברסלויבברסלאו]] ע"ש [[זכריה פרנקל]], והיה שם תלמידו של הרב ד"ר [[ישראל לוי]], חוקר ה[[תלמוד]] הנודע ואבי ה[[פילולוגיה]] התלמודית. בין השניים התפתחו יחסי ידידות, ולוי הפך לאחת מהדמויות המשפיעות ביותר על דרכו האקדמית של אלבוגן. בנוסף, החל אלבוגן ללמוד ב[[אוניברסיטת ברסלאו]], ובשנת [[1898]] בהיותו בן 24, קיבל שם תואר [[דוקטור לפילוסופיה]].{{הערה|שם=אלבוגן}} נושא עבודת הדוקטורט שלו היה ה"מאמר על תיקון השכל" ל[[ברוך שפינוזה]] ומקומו בפילוסופיה שלו.{{הערה|''Der Tractatus de intellectus emendatione und seine Stellung in der Philosophie Spinozas, ein Beitrag zur Entwickelungsgeschichte Spinozas''; Breslau, Preuss & Junger, 1898.}} במהלך שנות לימודיו הצטרף ל{{ה|תנועה הציונית}}, אף כי התלבט רבות בקשר לפתרון העם היהודי - אם בגולה או בארץ ישראל.{{הערה|שם=פלאטו, אלבוגן|{{דבר|דב פלאטו|היסטוריון העם – סבלותיו תפילותיו וכיסופיו (במלאות תשעים שנה להולדתו של הפרופסור אלבוגן ז"ל)|1964/08/14|00904}}.}}
 
באותה השנה (1898) החל ללמד [[היסטוריה יהודית]] ו[[תנ"ך]] בבית המדרש לרבנים ב[[פירנצה]] (Collegio Rabbinico Italiano). שנה אחר כך [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[1903]] החל ללמד ב[[בית המדרש הגבוה למדעי היהדות]] ב[[ברלין]]. בתקופה ש[[בין שתי מלחמות העולם]] היה מהמורים המובילים והרוח החיה בבית המדרש.{{הערה|שם=רוזנטל, בית המדרש|ד"ר [[יהודה רוזנטל|יהודה ראזענטאל]], [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/berlin2-2.htm בית המדרש הגבוה לחכמת ישראל בברלין], בתוך: שמואל ק. מירסקי (עורך), '''מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם''', ניו יורק: עגן, תשט"ז; פורסם ב[[אתר דעת]] (להלן: "רוזנטל, בית המדרש").}}
שורה 39:
אלבוגן פרסם בימי חייו עשרות ספרים, מאות מחקרים ומאמרים ומאות נוספות של [[ערך (מאמר)|ערכים]] ב[[אנציקלופדיה|אנציקלופדיות]] שונות.{{הערה|שם=אלבוגן}} מרבית מחקריו עוסקים בחקר ה[[פיוט]], ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] וההיסטוריה היהודית.
 
אל חקר התפילה הגיע במקרה, לאחר שבזמן לימודיו, בשנת 1898, הוכרז בבית המדרש לרבנים בברסלויבברסלאו על תחרות לכתיבת חיבור על [[תפילת שמונה עשרה]]. אלבוגן כתב את חיבורו (בגרמנית): "היסטוריה של שמונה עשרה הברכות" (Geschichte des Achtzehngebets){{כ}}{{הערה|1=לפרטים נוספים על המאמר וקריאה בו, ראו בפרק: [[יצחק משה אלבוגן#ממאמריו בגרמנית|"קישורים חיצוניים", "מחיבוריו בשפה הגרמנית", "ממאמריו בגרמנית"]].}}, וזכה בפרס הראשון.{{הערה|שם=אלבוגן}}
 
ספרו '''התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית''' יצא לאור לראשונה ב[[גרמנית]] בשנת [[1913]], והוא מהחיבורים החשובים ביותר שנכתבו בתחום זה (פרטים נוספים על הספר ראו להלן).{{הערה|שם=הברמן|[[אברהם מאיר הברמן|א. מ. הברמן]], "התפילה בישראל מאת י"מ אלבוגן", '''מסכת סופרים וספרות''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], תשל"ז-1976, עמ' 170–177; בעיקר עמ' 170 – 171.}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_משה_אלבוגן"