ערבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היחסות בערבית: עדיף כך. |
←היחסות בערבית: העתקת משפט הדוגמה הערבית מהערך "יחסה". |
||
שורה 603:
====היחסות בערבית====
בערבית קיימות שלוש [[יחסה|יחסות]] המסומנות באמצעות ניקוד סופי של שמות העצם: יחסת הנושא והנשוא השמני (בערבית: رَفْع, רַפְע), המסומנת באמצעות תנועת ד'מה, יחסת המושא הישיר והתיאורים (نَصْب, נַצְב) המסומנת באמצעות תנועת פתחה ויחסת המושא העקיף והסומך בצירוף סמיכות (جَرّ, גַ'ר) המסומנת באמצעות תנועת כסרה. שמות לא מיודעים, למעט מחוסרי [[תנווין]], ינוקדו בתנועות תנווין בהתאמה לתנועה הרגילה של היחסה; למשל, נושא לא מיודע ינוקד בתנווין דמה.
דוגמה: שם העצם الملك /al-malik/ ("המלך") יופיע כ-الملكُ /al-maliku/ בבואו כ[[נושא]] או כ[[נשוא]], ("המלך אמר", "שלמה הוא מלך"); الملكَ /al-malika/ בבואו כ[[מושא ישיר]] ("ראיתי את המלך"); ו-الملكِ /al-maliki/ בבואו כ[[מושא עקיף]] ובכלל לאחר [[מילת יחס]] ("באתי אל המלך"), או כסומך ("בית-המלך").
====המין הדקדוקי בערבית====
| |||