ז'ורז' פדו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
Monsieur chasse (בגרסה העברית של [[נסים אלוני]] "צייד יצא לצוד בצד"), "Champignol malgré lui" (שאמפינול בעל כרחו) ובמידה פחותה יותר, " Le Système Ribadier " (הסיסטמה ריבדייה) שהביאו לו את התואר של "מלך הוודבילים".
אחרי כן ההצלחות באו זו אחר זו: "L'Hôtel du libre échange" ו "Le Fil à la patte" בשנת [[1894]],
Le Dindon (תורגם לעברית כ-"קוקוריקו") ב-[[1896]], La Dame de chez Maxim's (הגברת מ"מקסים")
La Main passe (היד עוברת), ב-[[1902]], ו "Occupe-toi d'Amélie" (תורגמה ב[[ישראל]] כ-"אמלי"), [[1908]].
[[קובץ:Georges Feydeau.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ז'ורז' פדו עם שפמו "במזלג"]]
בספטמבר 1909 ,אחרי מריבה קשה עם מרי-אן שלקחה לעצמה מאהב, עזב פדו את הבית ברחוב לונשאן ועבר לגור בשכירות שנתית בבניין דירות שנקרא "הוטל טרמינוס" ברובע [[תחנת הרכבת סן לזאר]]. הוא התגרש רשמית בשנת 1916.
בית מגוריו החדש שימש לו להשראה לבית המלון שבמערכה השנייה של מחזהו "Le dindon" ("קוקוריקו").
אחרי הפרידה מאשתו חידש פדו את ז'אנר הוודביל וקומדיות המוסר שבו גיחך על הבינוניות של הקיום הבורגני, כמו למשל ב
אהוב מאוד על בני זמנו ועמיתיו, ב-10 באפריל 1919 היה פדו עד בחתונתם של [[סשה גיטרי]] ו[[איוון פרנטאן]]. מאוחר יותר ביקר אצלו גיטרי בקליניקה של ד"ר פוקאר בריאי,
ז'ורז' פדו הובא לקבורה ב[[בית הקברות של מונמארטר]], שבו נקבר גם אביו.
השאיר 4 ילדים:
בת - ז'רמן (1941-1890) שהתחתנה עם המחזאי לואי ורניי,
==מחזות==
| |||