נוסטלגיה – הבדלי גרסאות

על פי רוב קשורה הנוסטלגיה לזיכרונות [[ילדות]]. כאשר אדם בוגר מבקר במחוזות ילדותו, הוא [[זיכרון|נזכר]] בעברו. התחושות המלוות זיכרונות אלה עשויות להיות נעימות ולעורר געגוע. חוויית הנוסטלגיה מרמזת כאילו השתבש עניין יסודי כלשהו מאז תקופת הילדות וכי יש צורך לחזור ולהתחיל הכול מחדש. נוסטלגיה (לטינית) פירושה - הבט לאחור בכאב. על כך כתב הסופר דייוויד סלע בספרו "בשבוע הבא - אמריקה": "...מאז עברו שנים רבות. מקצתן טובות, מקצתן פחות, אך תמיד הסיעו אותי מחשבותיי אל נוף ילדותי, כנווט הטועה בדרך וחוזר למקום האחרון שבו היה הכול ברור, ידוע ומסומן..." מנגנוני הזיכרון ההפכפכים מסננים את הזיכרונות הבלתי נעימים, מצרפים זיכרונות חיוביים זה לזה, מתבלים בקורט [[גוזמה]] ומשאלות לב, ויוצרים תודעת עבר נוכחת המגינה מפני אימי ההווה.

 

 

ה[[סופר]] [[עלי מוהר]] עשה שימוש רב בנוסטלגיה. בטורו "מהנעשה בעירנו" הרבה לעסוק בעיר [[תל אביב]] וגייס לצורך טיעוניו את זיכרונותיו מן העיר בתקופות מוקדמות יותר (ב[[שנות ה-50]] וה-[[שנות ה-60|60]] של [[המאה ה-20]]) ואת המשורר האהוב עליו, [[נתן אלתרמן]]. הוא התרפק על העבר מתוך גישה של עצב נוסטלגי, שהיה מהול בהומור רך ו[[סרקזם|סרקסטי]].