נוסטלגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
ניסוח יותר נכון.
שורה 13:
על פי רוב קשורה הנוסטלגיה לזיכרונות [[ילדות]]. כאשר אדם בוגר מבקר במחוזות ילדותו, הוא [[זיכרון|נזכר]] בעברו. התחושות המלוות זיכרונות אלה עשויות להיות נעימות ולעורר געגוע. חוויית הנוסטלגיה מרמזת כאילו השתבש עניין יסודי כלשהו מאז תקופת הילדות וכי יש צורך לחזור ולהתחיל הכול מחדש. נוסטלגיה (לטינית) פירושה - הבט לאחור בכאב. על כך כתב הסופר דייוויד סלע בספרו "בשבוע הבא - אמריקה": "...מאז עברו שנים רבות. מקצתן טובות, מקצתן פחות, אך תמיד הסיעו אותי מחשבותיי אל נוף ילדותי, כנווט הטועה בדרך וחוזר למקום האחרון שבו היה הכול ברור, ידוע ומסומן..." מנגנוני הזיכרון ההפכפכים מסננים את הזיכרונות הבלתי נעימים, מצרפים זיכרונות חיוביים זה לזה, מתבלים בקורט [[גוזמה]] ומשאלות לב, ויוצרים תודעת עבר נוכחת המגינה מפני אימי ההווה.
 
לנוסטלגיה גם היבט כלכליתרבותי. אופנות [[רטרו]] מכתיבות חזרה לסגנונות העבר. אפשר לאתר זאת בתחומים שונים, החל בעיצוב המוצר ואופנה ועד סגנונות מוזיקה וספרות. טיפוח העבר מתבטא גם בחזרה אל השורשים המשפחתיים באמצעות טיולים, כתיבה ובניית עץ יוחסין, כמו גם חיטוט בארכיונים. הנוסטלגיה ואופנות הרטרו הן אבן שואבת עבור צעירים החותרים לייחד עצמם מסביבתם או המתגעגעים לדבר מה שמעולם לא חוו, אלא רק שמעו על אודותיו מהוריהם ומבני משפחתם המורחבת. העבר הערטילאי הופך בעקבות מעורבותם הרגשית לישות חיה ואהובה.
 
ה[[סופר]] [[עלי מוהר]] עשה שימוש רב בנוסטלגיה. בטורו "מהנעשה בעירנו" הרבה לעסוק בעיר [[תל אביב]] וגייס לצורך טיעוניו את זיכרונותיו מן העיר בתקופות מוקדמות יותר (ב[[שנות ה-50]] וה-[[שנות ה-60|60]] של [[המאה ה-20]]) ואת המשורר האהוב עליו, [[נתן אלתרמן]]. הוא התרפק על העבר מתוך גישה של עצב נוסטלגי, שהיה מהול בהומור רך ו[[סרקזם|סרקסטי]].