משפט בין-לאומי פומבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 11:
לבסוף, ההנהגה של שלטון החוק והמוסדות הנלווים לו במדינות, סיפקו מסגרת משותפת ליישוב עניינים משפטיים בין מדינות.
 
[[אמנות ז'נבה|ועדת ז'נבה]] הראשונה ב-[[1864]] כינסה את המדינות האירופאיות על מנת לייסד חוקי [[מלחמה]] ב[[אירופה]]. [[ועידת השלום בפריז (1919)]], ייצגה את הנסיוןהניסיון הרחב הראשון ליצור הסכמים גלובליים ורב צדדיים, שגולמו ב[[חבר הלאומים]].
 
הנטייה ליצור התחייבויות רב צדדיות התגברה מאז, ולפיכך יש היום משמעות רבה ללימוד "משפט בינלאומי" כאמצעי ליישוב סכסוכים בין מדינות.
שורה 39:
ה[[נזיר]] ה[[צרפת]]י [[אמריק קרוס]] (1590-1648) חשב כי נציגים של כל המדינות שייפגשו במקום אחד על מנת לדון בסכסוכיהן, יוכלו למנוע מלחמה ולהביא לשלום. הוא הציע את הרעיון ב"הסינאינים החדשים" (The New Cyneas), כשהוא מציע את [[ונציה]] כעיר שבה יפגשו הנציגים, והציע כי ה[[אפיפיור]] הוא שישב בראש האספה. כמובן שבזמן [[מלחמת שלושים השנה]] (1618-1648), רעיון כזה לא היה מקובל על המדינות הפרוטסטנטיות. הוא גם אמר כי יש לבטל את ה[[צבא]]ות ולייסד בית דין בינלאומי. אף שהרעיונות שלו לביטול הצבאות לא נלקחו ברצינות, לאמריק קרוסה מגיע מקום של כבוד בהיסטוריה בשל ההבנה המוקדמת שלו, כי ארגונים בינלאומיים הכרחיים על מנת לפתור סכסוכים בינלאומיים.
 
[[הוגו גרוטיוס]] (1583-1645) היה [[הומניזם|הומניסט]] ו[[משפטים|משפט]]ן [[הולנד]]י, שנחשב כמרכזי בהתפתחות המשפט הבינלאומי. הוא נעשה ל[[עורך דין]] כשהיה בן חמש עשרה. הוא נשפט למאסר עולם לאחר שהתנגד למוריץ מנסאו, נסיך אורנג', במשפט, אך הוא ברח ל[[פריז]]. ב[[צרפת]] פיתח את רעיונותיו על משפט בינלאומי בספרו "Mare Liberum" ("[[ים]] חופשי"), שבו תקף את הנסיונותהניסיונות של [[אנגליה]], [[ספרד]] ו[[פורטוגל]] לשלוט בחלקים מהים. הוא התפרסם בעולם ב-[[1625]] עם פרסום ספרו "משפט המלחמה והשלום" (De Jure Belli ac Pacis), וספר זה נעשה לטקסט הקובע למשפט בינלאומי. הוא פורסם רק שנתיים לאחר "The New Cyneas ".
 
רבים מהתכנים של גרוטיוס הגיעו מה[[תנ"ך]] ומה[[היסטוריה קלאסית|היסטוריה הקלאסית]] (ממש כמו תאוריית המלחמה של [[אוגוסטינוס]]). בחיבורו הוא לא התנגד למלחמה ככלי [[פוליטיקה|פוליטי]], אלא רק הגביל את המלחמה למקרים מסוימים שבהם היא לגיטימית. הוא פיתח את תאוריית ה[[מלחמה צודקת|מלחמה הצודקת]]. "מלחמה צודקת" צריכה לעמוד בקריטריונים מסוימים: