קומונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3 |
|||
שורה 2:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מבנה חברתי|ראו=[[קומונה (פירושונים)]]}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 3560 Architecture of Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חדר אוכל]] שיתופי ב[[קיבוץ]] [[מרום גולן]], שנת 1968 לערך.]]
'''קומונה''' (ב[[עברית]]: '''שותפה''') הוא מבנה חברתי בו קבוצת בני אדם שאינם בהכרח קרובי דם, מתארגנים באופן וולונטרי כחברה שיתופית בנכסיה, בייצור ובצריכה. חלק מן הקומונות מנסות למעשה להוות מעין "משפחה מורחבת" המבוססת על יחסי אינטימיות חברתית, שיתוף חומרי, רגשי ורוחני תוך שוויון מעמדי כלכלי ופוליטי. רעיון הקמת הקומונה ואף ברית בין קומונות הינו נדבך מרכזי
לקומונה היסטוריה ארוכה: שורשיה מתחילים מהשבטים בחברות הפשוטות, "ה[[חמולה]]", דרך ראשית הנצרות, הנזירות של ימי הביניים ונזירויות במזרח אסיה, שוב דרך התיישבות בעולם החדש בעיקר במושבות מאוחר יותר בארצות הברית, ב[[קיבוץ]] וב[[קבוצה (התיישבות)|קבוצה]] ב[[ישראל]], ב[[אשראם]] בהודו ועוד. כיום פזורות ברחבי העולם אלפי קומונות בכל היבשות.
שורה 10:
מרבית הקומונות הראשונות באירופה ובארצות הברית מימי הביניים ועד סוף המאה התשע עשרה היו קומונות דתיות. הן הוקמו בדרך כלל על ידי קבוצות שאמונתם סטתה מן האמונה הנוצרית המקובלת על ידי הכנסיות הגדולות ([[קתולים|קתולית]] ו[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטית]]). חלק ניכר מהביקורת שהופנתה כלפי הכנסייה הייתה שחיתותה הכלכלית וחומרנותה. המענה שנתנו אותם מאמינים לבעיית החומריות היה ניסיון ליצור כפרים שיתופיים שבהם הרכוש אינו פרטי אלא קהילתי - ברוח הנוצרים הראשונים, ומתוך שאיפה לחיים דתיים-מוסריים של שוויון ואחווה. קהילות אלו נרדפו לרוב באירופה, ופעמים רבות היגרו לאמריקה שם המשיכו בחייהם המשותפים. בדרך כלל ניסו קהילות אלו לשמור עצמן בבידוד יחסי מהחברה שהקיפה אותן - וזאת על מנת שלא להיות מושפעים ממנה. בין קהילות אלו ניתן למנות את ה[[דוחובורים]], ה[[שייקרים]] (שהיו למעשה פלג מהתנועה ה[[קוויקרים|קוויקרית]]), ה[[ספאפורדיטים]] (מקימי ה[[אמריקן קולוני]] ב[[ירושלים]]) וכת ה[[הוטרים]] מהם התפלגו ה[[ברודרהוף]]. [[טולסטוי]] נחשב לאחד מתומכי רעיון הקומונה הדתית.
התפתחות התאוריה ה[[קרל מרקס|מרקסיסיטית]], ומאוחר יותר התאוריה ה[[אנרכיזם|אנרכיסטית]] של דמויות כמו [[פיוטר קרופוטקין]] ו[[גוסטב לנדאואר]] הביאה להקמתן של קומונות סוציאליסטיות-חילוניות, כחלק
במאה העשרים התעוררו תנועות שקראו ליצירת קומונות, לא רק כאמצעי להתמודד עם החברה הקפיטליסטית - כי אם גם
==דילמות בחיי הקומונה==
שורה 42:
== קומונות בישראל ==
תהליך התיישבות היהודים בארץ ישראל, וה[[ציונות]], היו רוויים בתנועות ותופעות קומונליות, ובהוגי דעות שתמכו ופתחו את רעיון הקומונה, בייחוד בייחוד בקרב [[ציונות סוציאליסטית|הציונות הסוציאליסטית]]. חלק ניכר מהיישובים בארץ הוקמו תחילה על ידי קבוצות שהתנהלו במסגרת קומונלית בתחילת דרכן, כ"שלב מעבר" שאפשר לקבוצה להתבסס בתנאים הקשים של ארץ ישראל. התנועה הקיבוצית, האמינה ברעיון הקומונה אידאולוגית ורצתה להקים חברה חדשה בה תהיה רשת של "תאים סוציאליסטיים" שיתופיים.
כל הקיבוצים נוסדו כקומונות. בתחילת המאה ה-20 היה וויכוח רעיוני גדול, בעיקר ב[[גדוד העבודה]], על תפקידן בחברה הישראלית, בין המצדדים בקבוצות קטנות ואינטימיות - ה[[קבוצה (התיישבות)|קבוצה]] והמצדדים ב[[קיבוץ]] גדול וגדל. הראשונים התאגדו ב[[חבר הקבוצות]] והאחרים ב[[הקיבוץ המאוחד]]. [[הקיבוץ הארצי]] של [[השומר הצעיר]] נקט בעמדת ביניים.
|