ישראל מ' תא-שמע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 8:
בשנת [[1960]] החל בלימודיו האקדמיים וקיבל תואר שני ב[[תלמוד]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], ובשנת [[1973]] קיבל תואר [[דוקטור]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. לימד בחוג לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ובשנת 1981 עבר לאוניברסיטה העברית, שבה מונה לפרופסור מן המנין בשנת [[1991]]. בשנת [[1999]] פרש לגמלאות. במשך כ-18 שנה, החל משנת [[1963]], שימש כמזכיר המערכת ואחר כך כעורך משנה בנושאי יהדות ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]]. זכה ב[[פרס ביאליק]] וב[[פרס א.מ.ת]] ובשנת 2003 הוענק לו [[פרס ישראל]] בחקר התלמוד. הלך לעולמו בחול המועד סוכות תשס"ה, 4 באוקטובר 2004.
 
תא שמע עסק בעיקר בחקר הספרות הרבנית ב[[ימי הביניים]]. מחקריו עסקו בעיקר בספרות ה[[ראשונים]], הן במוקדיה המרכזיים ב[[אשכנז]], ב[[צרפת]] וב[[ספרד]] והן במקומות פחות מרכזיים כמו [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיון]], [[צפון אפריקה]], [[איטליה]], [[אנגליה]] ועוד. מחקרו כלל סקירה של אופי בתי המדרש השונים במהלך ימי הביניים כמו גם נסיונותניסיונות לאפיין שיטות לימוד ייחודיות לבתי המדרש השונים. במסגרת מחקריו בדק [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] רבים, והיה מנהל [[המכון לתצלומי כתבי יד עבריים]] שעל יד [[הספרייה הלאומית]] ומזכיר מדעי של חברת [[מקיצי נרדמים]]. כמו כן חקר את עולם ה[[מנהג (יהדות)|מנהגים]] האשכנזיים הקדומים. בתחום זה עסק לא מעט, ועמד על קשריו של מנהג אשכנז הקדמון עם המורשת הארץ-ישראלית, פעמים אף בניגוד להלכה כפי שהיא מתבטאת ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]. הוא עסק מעט גם ביחס בין ה[[הלכה]] וה[[מיסטיקה יהודית|מיסטיקה היהודית]]. פרופ' תא-שמע פרסם למעלה ממאה וחמישים מאמרים בתחומי מחקריו בכתבי עת מדעיים.
 
הוועדה שבחרה בו לקבלת פרס ישראל כתבה על יצירתו: