דיפוזיוניזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3 |
||
שורה 22:
==ביקורת ומחלוקות כלפי דיפוזיוניזם==
בעוד שרעיון הדיפוזיה מקובל על הכל, קיימות מחלוקות לגבי שיעור המידה בו ניתן ליישם את הרעיון בהקשרים ספציפיים.
מחלוקות אלו מונעות חלקית על ידי שימוש-היתר והשחיקה של רעיון הדיפוזיה שהחלו להיות נפוצים מאוד בסוף המאה ה-19, תקופה בה הדיפוזיה הייתה ההסבר המקיף והנפוץ ביותר לדמיון בין תרבויות מפוזרות ומרוחקות גאוגרפית. התומך הגדול ביותר של רעיון זה היה [[ויליאם גראהם סאמר]] שהציע שהתרבות לראשונה נולדה ב[[מצרים העתיקה]] ולאחר מכן עברה בדיפוזיה לכל האזורים אחרים.
שורה 28:
תאוריית הדיפוזיוניזם לוקה בפגם נוסף אינהרנטי מעצם היותה ספקולטיבית, פגם ההופך אותה לקשה להוכחה או להפרכה; במיוחד כאשר מדובר על פריטי-תרבות פשוטים יחסית כמו "מבנים בצורת פרמידה" או "אל השמש" או "ציורי בעלי חיים על קירות מערות". אחרי הכל, תהליך הדיפוזיה מתקיים בלעדית ובאופן טהור במישור המנטלי באופן (או לכל היותר במישור מילולי), זוהי תופעה שלא משאירה שום עקבות ארכאולוגיות. לפיכך דיפוזיה ניתן להסיק או להקיש באחוזי וודאות גבוהים רק כאשר מדובר בדמיון יחסית מורכב בין תרבויות ובפריטי תרבות שהינם די חריגים (כמו למשל מערכות כתיבה, מיתוסים מורכבים, או פנתאון/מקבץ של מספר אלים).
ביקורת נוספת על רעיון הדיפוזיה שהופנתה נגד רבות מההצעות של תהליכי דיפוזיה בין-תרבויות הינו הכשל במתן הסבר הולם לשאלה מדוע פריטי-תרבות מסוימים עברו בדיפוזיה ואחרים לא? למשל
ה[[פונקציונליזם]] מתנגד לדיפוזיוניזם בטענה כי קווים ומוסדות תרבותיים נובעים מהצרכים האורגניים של כל חברה. צרכים אלו הם משותפים לחברות השונות ועל כן גם הדמיון הרב בין החברות שאינו תוצר של דיפוזיה אלא של התפתחות אוטונומית שווה.
|