הרמוניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: מוזיק |
ערמוניה |
||
שורה 1:
{{עריכה|כתיבה לא אנציקלופדית הכוללת שגיאות ואי-דיוקים|נושא=מוזיקה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג מוזיקלי|אחר=אלה במיתולוגיה היוונית|ראו=[[הרמוניה (מיתולוגיה)]]}}
'''
בין תדירות גובהם של כל שני צלילים נוצר יחס תדירויות מסוים, שנקרא [[מרווח (מוזיקה)|מרווח]] הרמוני.{{ש}}
ישנן דרכים רבות ליצור
==מקור המונח==
מקור המונח הוא מהמילה ה[[יוונית]] Αρμονία, שפירושה "צירוף". ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] המאוחרת קיימת [[אנקדוטה]] למקור השם עצמו:
==
כאשר שני צלילים שוני-[[גובה (מוזיקה)|גובה]] מושמעים בו-זמנית, נוצר ביניהם [[מרווח (מוזיקה)|מרווח]] הרמוני. [[אקורד]] מורכב משלושה צלילים או יותר, המושמעים ביחד. כמעט בכל סוגי המוזיקה המערבית וכמעט בכל התקופות, האקורדים העיקריים בשימוש מורכבים מטרצות, ועל פי סדר הטרצות המרכיבות כל אקורד נקבע סוגו: אקורד מז'ור - טרצה גדולה ומעליה קטנה, אקורד מינור - טרצה קטנה ומעליה גדולה, אקורד מוקטן - טרצה קטנה ומעליה קטנה ואקורד מוגדל - טרצה גדולה ומעליה גדולה. אקורד שבין הצליל התחתון שלו לצליל העליון יש מרווח של קווינטה (חיבור של שתי טרצות) כלשהי (זכה, מוקטנת או מוגדלת) הוא אקורד משולש.
קיימות מספר גישות לכתיבת
נכתבה המוזיקה בקווים, אם מקבילים (אורגנום) ואם עצמאיים [[קונטרפונקט]], כאשר לכל צליל יש צליל מקביל לו (פירוש המילה הוא נקודה מול נקודה) במספר קולות. הקווים יצרו ביניהם מהלכים הרמוניים, שנוצרו בהתאם לכללים ברורים ומחמירים (קווינטות מקבילות, שהיו פופולריות בימי הביניים, יצאו לחלוטין משימוש עד סוף תקופת הרנסאנס, למעט מקרים מיוחדים).
ב[[תקופת הבארוק]] פיתח ה[[מלחין]] [[יוהאן סבסטיאן באך]] גישה חדשנית (לאותה תקופה) לליווי, הוא השתמש בטריאדים ובאקורדים מרובעים בדרך כלל, ו[[הולכת קולות|הוליך את הקולות]] ביניהם, גם כאן לפי כללים קבועים ומפורשים. חריגה מכללים אלה יכולה להופיע בתווים זרים לאקורד, המופיעים כצלילי קישוט (פיגורטיביים) ומאפשרים גמישות מסוימת בהירמון. דוגמה לכך אפשר למצוא ב[[כוראל|כוראלים]] של באך, שנכתבו בדרך כלל למלודיה קיימת ב[[סופרן]] (הקול העליון) או מעל [[בס ממוספר]], שהורה על האקורדים שצריכים לבוא מעל כל צליל. במקרים מסוימים, כתב באך
במודל ההרמוני הנ"ל השתמשו ב[[מוזיקה]] הקלאסית ובסגנונות ספציפיים של מוזיקה ממשיכים גם כיום להשתמש בו. היום אנו קוראים
הגישה
אף כי
==סוגים של מהלכים הרמוניים==
שורה 29:
בספרו "''Structural Functions of Harmony''", [[ארנולד שנברג]] מחלק את סוגי המהלכים ההרמונים לשלושה, לפי ה[[מרווח (מוזיקה)|מרווח]] שקיים בין דרגות האקורדים. מהלכים אלו אומצו על ידי פרופסור [[יצחק סדאי]] בספרו Harmony in its Systemic and Phenomenological Aspects:
* '''תנועה
למשל בסולם דו מז'ור: מז'ור - פה מז'ור (קוורטה עולה); דו מז'ור - לה מינור (טרצה יורדת).
* '''תנועה
* '''תנועה
בנוסף קיים הסוג -
* '''תנועה
|