כיבוש ירושלים בידי הפרסים – הבדלי גרסאות

המפקד הפרסי ניסה לשכנע את אנשי העיר להיכנע בדרכי [[שלום]]. הם אכן פתחו את [[השערים]], אך לאחר זמן מרדו בו והיכווהכו את חיל המצב שנשאר בעיר, ואף טבחו ביהודים שסייעו לכובש הפרסי. נראה כי זכריה, ה[[בישוף]] הנוצרי של העיר, רצה להיכנע בדרכי שלום, אך העם לא היה מוכן. ה[[נזיר|נזירים]] שחלקם נשבה בידי הפרסים ניבאו שהעיר לא תיפול בידי הפרסים. זכריה הבין משמעות [[נבואה]] כוזבת זו, ולכן ניסה לשכנע את תושבי העיר להיכנע משתי סיבות. האחת, להציל את העיר מ[[חורבן]]. האחרת, למנוע ביזוי הדת הנוצרית על ידי אי התממשות נבואת הנזירים. הוא נכשל במאמציו. היו שתי סיעות בעיר, הירוקים והכחולים שנלחמו האחת נגד השנייה, פגעו והטילו אימה על תושבי העיר, לרבות על זכריה, ופגעו קשה ביהודים.