דודה פרהומה לא הייתה זונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 ב\2\3 \4\5, מאחר ש |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3, \1הכ\2\3 |
||
שורה 28:
הספר עובר במעברים חדים מבית הוריו של לוי ב[[רעננה]] ולימי ילדותו בשנות ה-60 וה-70, בחזרה להווה בבלגרד (שנת 2001), וחזור לבן זוגו לשעבר (בין השנים 1993-1998), ולזוגיות שלהם שתמה בברלין.
הגיבור התעניין מגיל צעיר בנושא השואה, ומציין כי ידע לנחש לפי מספר על היד מאיזה מחנה הגיע הניצול.
לאחר שירותו הצבאי, למד משפטים, ועבד בין היתר במוקד שיחות למבוגרים, שם הכיר בחור בשם יואב. לאחר פגישה אחת, הגיבור אינו מצליח לאתר את יואב שוב, כנראה מאחר שהאחרון נתן מספר שגוי בכוונה. תוך כדי
בשיאו של הספר, בעקבות ריב מתאר הגיבור נסיעה ספונטנית ל[[אמסטרדם]] (העיר מתוארת באמצעות התעלות שבה), בה הוא מכיר גבר קנדי, והם שוכבים במלון. למחרת חוזר הגיבור לברלין, ואריק מחכה לו מאושר בתחנת הרכבת. אריק מתקרב לחבקו, אולם הוא מבחין מיד שמשהו אינו כשורה, ולאחר מבט ממושך הוא מבין מה קרה, עוזב את הדירה ונעלם.
הגיבור מבקש משמוליק לברר לו לאן אריק נעלם.
תוך כדי מתוארת התאקלמותו של הגיבור בעירו החדשה, בלגרד (לשם נשלח בעקבות עבודתו), והכרותו עם מילוש, בחור מקומי בן 27 וחבריו. עם מילוש מתחילה להיווצר מערכת יחסים זוגית, אולם ניכרים הבדלים רבים בין שני הגברים, מפאת השוני התרבותי. מצוין [[מצעד הגאווה]] הראשון ב[[חבל הבלקן|בלקן]], ב-30 ביוני 2001, שהופרע על ידי מתפרעים
לצערו הרב של מילוש, חוזר הגיבור לישראל, ולאחר שיטוט ברחובות תל אביב, הוא רואה (או הוזה שרואה) את אריק, יחד עם בחור שלדעתו אריק לא אוהב. הגיבור מתיישב בבית קפה, מזמין שני אספרסו, אחד לאריק, ומדבר בנימה אופטימית על העתיד.
|