סטפן סטאמבולוב – הבדלי גרסאות

לאחר סיום כהונתו כעוצר התמנה סטאמבולוב לראש ממשלת הנסיכות ופעל נגד ההתערבות הרוסית ונסיונותוניסיונות השפעתה על המשטר הבולגרי. סטאמבולוב האמין שהרוסים רוצים ליצור בבולגריה [[מדינת חסות]] ובתקופת כהונתו מוסדו [[יחסים דיפלומטיים]] וקשרי מסחר עם כל המעצמות האירופיות וזאת כדי להציג מדיניות חוץ נייטרלית ועצמאית. במקביל יצר סטאמבולוב קשרים אישיים עם ה[[סולטאן]] העות'מאני [[עבדול חמיד השני]] וניהל עמו [[משא ומתן]] בסוגיית השטחים במקדוניה, שנגרעו מהנסיכות הבולגרית מתוקף סיכומי [[קונגרס ברלין]] ונותרו בחזקת העות'מאנים. בעקבות המשא והמתן הכיר הסולטאן בבכירות מעמד האוכלוסייה הבולגרית בחבל, למורת רוחם של ה[[סרביה|סרבים]], ה[[ממלכת יוון|יוונים]] והרוסים.

במקביל פעל סטאמבולוב לחיזוק מעמד הפרלמנט ולהקטנת כוחו של הנסיך פרדיננד ובכלל זה נסיונותניסיונות לשינויים ב[[חוקה]] הבולגרית שכונתה [[חוקת טרנובו]].

מתכונת פעולתו של סטאמבולוב הקימה עליו את תומכי האימפריה הרוסית מחד ואת תומכי המלוכה מאידך. מעמדו הציבורי הלך והתערער, הוא ניצל ממספר נסיונותניסיונות התנקשות ובעקבותיהם הפעיל בנוקשות את כוחות המשטרה למעצר מתנגדיו. העימותים הבלתי פוסקים מול הגורמים הפוליטיים השונים והחשש התמידי לחייו הקשו על תפקודו של סטאמבולוב וב-31 במאי [[1894]] התפטר מתפקידו.