מהרי סותאל – הבדלי גרסאות

בני הקהילה רואים באבא מהרי את היוזם הבלעדי, או העיקרי, של נסיוןניסיון העלייה בשנת 1862. לדברי הקסים אבא מהרי לא רק קרא לעלייה אלא נקט צעדים מעשיים לארגונה; שלח שליחים לכל יישובי ביתא ישראל, ריכז את שמות הנכונים לצאת למסע והוביל את יציאתם. בכוונת אבא מהרי היה להוביל את היוצאים למסע אל עבר ים סוף, לחצותו ומשם לעשות את יתרת הדרך המוליכה לירושלים. סיפור יציאת מצריים היווה עבור היוצאים השראה למסע זה.<br />

המסע הקשה תבע לא מעט קורבנות. לדברי הכהן מהרי, הגיעו משתתפי המסע עד נהר מרב, הנמצא על גבול [[טיגראיתיגראי]] ל[[אריתריאה]], ולדברי הכהן יוסף, אף עברו אותו והגיעו ל[[קווייהין]] ואריתריאה, מציינת במחקרה שושנה בן דור.{{הערה|1=בן-דור, עמוד 15}} מתיאור האירועים במדביי עולה כי רמת התמותה שם הייתה כבר גבוהה מאוד, משום שרבים סבלו מ[[רעב]] וחלו בחורף הקשה. נספים רבים מקרב המשתתפים, בכללם כהנים ונזירים, נקברו במדביי שם עומדת מצבה גדולה לזכרם.{{הערה|1=בן-דור, עמוד 18-19}} בשלב כלשהו הכיר אבא מהרי בכישלון הנסיוןהניסיון, הבין כי הנבואה היא לעתיד ושב חזרה לדמביה. חלק ניכר מן השורדים עשה דרכו חזרה עם אבא מהרי, מעטים, באישורו של אבא מהרי, ניסו להמשיך את דרכם לירושלים.{{הערה|1=בן-דור, עמוד 19}} מסורות אחדות גורסות כי חלק מן העולים הגיעו יחדיו עם אבא מהרי עד ים סוף, ושבהגיעם לנהר הרים אבא מהרי את מטהו, כמעשה משה ב[[יציאת מצריים]], מתוך תקווה שהמים הסוערים יפתחו לחצייה, ורק משלא נפתח הים הכיר אבא מהרי בכישלון המסע ועשה דרכו חזרה לאתיופיה.{{הערה|1=הדנה, עמוד 149}} <br />

כיום רוב בני העדה רואים את המסע שנכשל כסימן שניתן לעתיד. לאחר הכישלון, המשיכו ביתא ישראל לחשוב על האפשרות להגיע לירושלים ומדי פעם עלתה בקרבם התעוררות משיחית. נסיונותניסיונות אלו הסתכמו בתפילה ולא בביצוע מעשי, בעקבות הלקח ממסע אבא מהרי.{{הערה|1=בן-דור, 29-30}}