הישגים אקדמיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1כדי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 22:
היבט נוסף בעל השפעה על ההישגים האקדמיים הוא ה[[סקרנות]], אשר מובילה ל"מוח רעב"{{הערה|שם=המוח הרעב}}. סקרנות זו היא ביטוי ל[[צורך]] של האדם [[ידיעה|לדעת]] ולהבין{{הערה|שם=לדעת|Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.‏}}.
הסקרנות טבועה באדם מהילדות.
בגיל הרך [[ינקות|הפעוטות]] חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת [[הנעה|נכונותם]] להתנסות בנסיונותבניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה{{הערה|שם=הגיונות|צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.}}.
עם זאת, הסקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה{{הערה|שם=לדעת}}.
כדי למנוע זאת, על ה[[מורה]] להיות קשוב ל[[תלמיד]]יו ולהתנהל בגמישות בעקבות העניין והסקרנות שהם מביעים{{הערה|שם=חינוך למידענות|1=[http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/Portal/meydaanut.pdf משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות] - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.}}.