יוסף קיסרי – הבדלי גרסאות

בשנת [[1934]] יצג קיסרי (קייזרמן - כשמו אז), לצדו של [[הוראס סמואל]], הסניגור הראשי של הנאשמים, את [[אברהם סטבסקי]] במשפט [[רצח ארלוזורוב]] שנערך בבית המשפט לפשעים חמורים ב[[ירושלים]].

 

 

בפסק דינו, שניתן ב-[[8 ביוני]] 1934, זיכה בית המשפט את רוזנבלט אך הרשיע את סטבסקי, ברוב דעות של השופטים [[אוון קורי]] ו[[אוליבר פלאנקט]] ה[[בריטים]] ו[[עלי חסנה]] ה[[ערבים|ערבי]], כנגד דעתו החולקת של [[יוסף משה ולירו]] ה[[יהודי]]. על סטבסקי נגזר [[עונש מוות]]. לאחר [[ערעור]] בבית המשפט העליון ה[[המנדט הבריטי|מנדטורי]] זיכה בית המשפט גם את סטבסקי על בסיס [[דיני הראיות]] שנהגו בארץ ישראל [[המנדט הבריטי|המנדטורית]] (אך לא ב[[בריטניה]] עצמה), לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה אחד בלבד, ללא עדות מסייעת. על כן נפסק שעדותה של אלמנת הנרצח, שזיהתה את סטבסקי, אך לא נתמכה בראיה נוספת, אין בה כדי להרשיעו.