יוסף קיסרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 8:
בשנת [[1934]] יצג קיסרי (קייזרמן - כשמו אז), לצדו של [[הוראס סמואל]], הסניגור הראשי של הנאשמים, את [[אברהם סטבסקי]] במשפט [[רצח ארלוזורוב]] שנערך בבית המשפט לפשעים חמורים ב[[ירושלים]].
 
[[זאב ז'בוטינסקי]], שפעל בטרם החל המשפט למציאת סניגורים לנאשמים, גייס בתחילה את קייזרמן להיות אחד מבאי כוח ההגנה. [[שבתי טבת]], בספרו "רצח ארלוזורוב", כתב כי לקייזרמן החלו אך זה עתה לצאת מוניטין של עורך דין פלילי מבריק, אך הוא לא נחשב עדיין "גדול".{{הערה|שבתי טבת, '''רצח ארלוזורוב''', תל אביב: שוקן, 1982, עמ' 196.}} בעזרת כספי תרומות הצליח ז'בוטינסקי לאחר מכן לגייס את הוראס סמואל מ[[לונדון]], שהיה בעל נסיוןניסיון ומוניטין, להיות לסניגור הראשי של שני הנאשמים. בעוד קייזרמן יצג את סטבסקי, היה הנאשם השני במשפט [[צבי רוזנבלט]] מיוצג על ידי עורך הדין [[יצחק בן ימיני]], שפעל אף הוא לצדו של סמואל.
 
בפסק דינו, שניתן ב-[[8 ביוני]] 1934, זיכה בית המשפט את רוזנבלט אך הרשיע את סטבסקי, ברוב דעות של השופטים [[אוון קורי]] ו[[אוליבר פלאנקט]] ה[[בריטים]] ו[[עלי חסנה]] ה[[ערבים|ערבי]], כנגד דעתו החולקת של [[יוסף משה ולירו]] ה[[יהודי]]. על סטבסקי נגזר [[עונש מוות]]. לאחר [[ערעור]] בבית המשפט העליון ה[[המנדט הבריטי|מנדטורי]] זיכה בית המשפט גם את סטבסקי על בסיס [[דיני הראיות]] שנהגו בארץ ישראל [[המנדט הבריטי|המנדטורית]] (אך לא ב[[בריטניה]] עצמה), לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה אחד בלבד, ללא עדות מסייעת. על כן נפסק שעדותה של אלמנת הנרצח, שזיהתה את סטבסקי, אך לא נתמכה בראיה נוספת, אין בה כדי להרשיעו.