השאלה היהודית – הבדלי גרסאות

[[מלחמת העולם הראשונה]] העמידה את ה[[לאומיות]] כקריטריון מרכזי בזהות העצמית של האדם. גם סיסמתו של [[נשיא ארצות הברית]] [[וודרו וילסון]] עם [[ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה|כניסת ארצו למלחמה]], אשר שלובה ב[[ארבע עשרה הנקודות]] שהציג כתנאי לסיומה הייתה "הגדרה עצמית לאומית" כעקרון להסכמי השלום וקביעת הגבולות. כעת ניצבו יהודי אירופה בפני דילמה מחודדת מאי פעם. מהי לאומיותו של יהודי דובר [[גרמנית]] החי ב[[פראג]] למשל? [[אוסטריה-הונגריה|אוסטרו-הונגרי]]? [[צ'כיה|צ'כי]]? [[גרמנים|גרמני]]? הדבר הוביל לשתי תשובות מנוגדות. האחת, בחירת צד לאומי, [[התבוללות]] ופעמים רבות, בשל חשדנות הסביבה הגויית, אימוץ מרכיבי לאומיות קיצוניים. השניההשנייה, מענה של אימוץ לאומיות יהודית כמפלט ופתרון. אין הדבר מחייב בהכרח פניה לציונות, אלא גם לפתרונות כתנועת [[הבונד]] או ה[[אוטונומיזם]]. תוצאה נוספת של המלחמה הייתה [[המהפכה הבולשביקית]] שפרצה בריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם, ברוסיה. המהפכה, שעם מחולליה נמנו יהודים רבים, סיפקה חלופה נוספת לדילמת הלאומיות והיא ה[[קוסמופוליטיות]] של המעמד. אלא שעקב כך נקלעו היהודים לאסון גדול בעולם הולך ומאמץ את הלאומיות כעיקרון עליון והוא זיהויים כ"יהדות בינלאומית", [[אבטיפוס]] של [[בוגד בעמו]], חשוד בכל מקום. פתרון נוסף "הוענק" לסוגיה מבחוץ והחל לתופס תאוצה בצרפת ובגרמניה והוא "פתרון" הסילוק וההשמדה{{הערה|[[משה צימרמן]], '''האסון היהודי. שם זה התחיל''': מלחמת העולם הראשונה כאירוע שבו נטמנו זרעי השואה ונחרץ גורלם של יהודי אירופה. בתוך: [[אודיסאה (כתב עת)|אודיסאה]] 24, ילי 2014 עמ' 38-45}}.