בית הכנסת עמנו-אל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 7:
קהילת עמנו-אל נוסדה על ידי 33 משפחות של מהגרים יהודים שהגיעו מ[[גרמניה]] באפריל [[1845]]. הקהילה התכנסה באולם שכור במפגש הרחובות [[רחוב גראנד (מנהטן)|גראנד]] ו[[רחוב קלינטון|קלינטון]] שבאזור ה[[לואר איסט סייד]] של [[מנהטן]]. באותה עת, הקהילה התפללה בסגנון ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]]. עם הגידול במספר חברי הקהילה, ושיפור מצבם הכלכלי, עבר בית הכנסת מספר מבנים.
באוקטובר [[1847]] עברה הקהילה להתפלל במבנה ששימש קודם לכן כ[[כנסייה]] [[נצרות מתודיסטית|מתודיסטית]] ב[[רחוב כריסטי]] והקהילה שכרה את האדריכל [[לאופולד אידליץ]] לתכנן את שיפוץ המבנה והפיכתו לבית כנסת. במקביל נערכו שינויים בסגנון התפילה ובנוסחה
בשנת [[1854]] עבר בית הכנסת ל[[רחוב 12]], ולאחר המעבר בוטלה ההפרדה בישיבה בין גברים לנשים, והותר לבני המשפחה לשבת יחד במהלך התפילה, וכן, לאחר דיון סוער בין חברי הקהילה, הוחלט
בשנת [[1857]] נפטר הרב מרצבכר (Merzbacher) מייסד הקהילה, וחברי הקהילה מינו את הרב שמואל אדלר, כמחליפו.
שורה 17:
בשנת [[1873]] התמנה ד"ר [[גוסטב גוטהייל]] מ[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] לרב הקהילה, והיה הרב הראשון דובר האנגלית של הקהילה. בשנת [[1888]] התמנה הרב [[ג'וזף סילוורמן]] לרב הקהילה, והיה הרב הראשון יליד ארצות הברית שכיהן כרב הקהילה.
בשנות ה-70 וה-80 של [[המאה ה-19]] נערכו שינויים נוספים בנוסח התפילה - הופסק הנוהג של לבישת [[כיפה (יהדות)|כיפה]] על הראש במהלך התפילה, בוטלו טקסי בר המצווה המסורתיים, ובשנת [[1895]] אומץ "סדר תפילות ישראל", סידור התפילה האחיד של [[
בשנת [[1924]] מונה [[לאזארה סאמינסקי]] למנהל המוזיקלי של בית הכנסת, והפך את בית הכנסת למרכז למוזיקה יהודית מודרנית. סאמינסקי הזמין במיוחד יצירות מוזיקלית אשר נכתבו במטרה לשמש כחלק מהתפילה בבית הכנסת.
| |||